קלאסיקה אולימפית

"יאללה סע גבר, סע, סע", "איך אנחנו אוהבים סינים", "גילי לוסטיג, הצלנו אותך", "שחר, אתה מלך" – פרשנותו האמוציונלית של אלדד אמיר לשיוט המדליות של שחר צוברי, תיכנס לפנתאון לצד השידור מהפארק דה פראנס

אתה אולי זכית בארד

אבל הוא זכה בזהב. שחר צוברי (למעלה) ואלדד אמיר (צילומים: רויטרס ואביב חופי)

ניצלת, חבריקו. גילי לוסטיג (צילום: יותם רונן)

זהו טיבו של שידור היסטורי - כל מילה הופכת למיתולוגיה, כל משפט נכנס לפנתאון. לשמחתנו, אף אחד לא אמר לפני כן את זה לאלדד אמיר. לא ברור אם הוא היה מודע לעובדה שחצי מדינה מאזינה לדברי ה"פרשנות" שלו, לא ברור אם סיפרו לו שכשהמיקרופון פועל אין צורך לצרוח, ספק אם דרשו ממנו להישמר בלשונו ולהישאר ממלכתי, אך בכל אופן, זה יצא נהדר. כיאה לערוץ הראשון, זכינו שוב לשידור מהולל, מרגש, חובבני, כמיטב המסורת.

נדמה שבערוץ 1 מתעקשים לספק לנו רגעים טלוויזיוניים בלתי נשכחים. יש משהו בשילוב של החברים מרוממה עם האירועים ההיסטוריים שיוצר תמהיל בלתי נשכח, שמשאיר את הצופים לא רק נסערים מההישג, אלא גם בעיקר המומים ונבוכים, מתפתלים בכיסא כלא מאמינים, מתקשים להחליט אם מדובר בעוד ביזיון או בעוד קלאסיקה.

הרשימה ארוכה. אורי לוי לא שם לב שיעל ארד זכתה במדליה, קיוויתי שידר גול שלא היה, איינשטיין ורצון נחנקו בפארק דה פראנס, גרטל הבטיח ניצחון ולא קיים, והיום הצטרף לרשימה המכובדת אלדד אמיר, השלמה שרף של השייט. "יאללה סע גבר, סע, סע", עודד הפרשן את צוברי באמוציונליות נטולת כל זכר לממלכתיות, היישר מהיציע. "איך אנחנו אוהבים סינים", הוסיף למראהו של הגולש הסיני שמקדים את יריביו של צוברי, לפני שקינח בפרשנותו האמוציונלית, הישירה והקולעת: "גילי לוסטיג, הצלנו אותך". אומנם בהמשך, כשהוא נחנק מדמעות, הזכיר הפרשן (קצת אחרי שצרח "אתה קינג") שאכן לפני הכל הוא רק אוהד מן השורה, חובב ספורט ישראלי כמוני וכמוכם שצווח מהיציע, ומעידותיו התקבלו בסלחנות, אך השיא עוד היה לפנינו.

שיא הדרמה התרחשה כשבמאי המשדר איבד את הסבלנות, והבלבול הטכני המסורתי הכניס את הצופים היישר לבקרת השידור וסיפק לנו הצצה נדירה למתרחש מאחורי הקלעים ברוממה. "תורידו את אלדד מהשידור", צווח באוזנייתו של אמיר בר שלום (צעקה שנשמעה בכל בית בישראל), "לא שומעים כלום". אבל אותך שמענו, חביבי. גם אם בשלב הזה לא היה ברור מי אמוציונלי יותר, הפרשן, הבמאי, צוברי או ראש הממשלה, אנחנו התענגנו מכל שנייה.

אין ספק, נדרשים הרבה ניסיון וקור רוח כדי להתמודד בצורה מוצלחת עם שידור חי, שכולל לא רק התפתחויות לא צפויות והרבה רגשות, אלא גם שידור טלפוני מבייג'ינג הרחוקה ואין ספור מכשולים טכניים פוטנציאליים. אך כשלקלחת הזאת מוסיפים את אלדד אמיר הנרגש, בר שלום הנלהב, הבמאי המבוהל ואולמרט האופורטוניסט, מקבלים את החומרים שמרכיבים קלאסיקה אולימפית.