"האמת? אני לא מכיר כמעט איש מהמשלחת", מודה דודי סלע בכנות האופיינית לו. "קצת את אלכס שטילוב. אולי אחרים אני מכיר בשמות, אבל גם בקושי. רוב הזמן אני הרי מבלה לבד בעולם. רק אני, המחבט ולפעמים המאמן האישי בכל מיני תחנות על הגלובוס. בשבילי להיות כאן בין 47 הספורטאים ששלחה ישראל לאולימפיאדה, זה משהו שהוא הרבה יותר מטורניר טניס".
סלע היה אתמול (חמישי) במצב רוח טוב אחרי ההגרלה שסידרה לו מפגש בסיבוב הראשון מול דמיר דז'ומהור הבוסני, המדורג 74 בעולם. המשחק יהיה ביום ראשון, כך שהוא יוכל הלילה לצעוד בכיף במרקאנה בטקס הפתיחה ולצלם עם הסלולארי את כל השואו. אנדי רם ויוני ארליך היו קרובים למדליה בלונדון. סלע בטח חותם על ההישג שלהם עם ההדחה רק ברבע הגמר במיוחד כשבסיבוב השני יחכה לו כנראה דוד גופן הבלגי. "באתי בגיל מתקדם בפעם הראשונה לאולימפיאדה ואני מרגיש פנטסטי עם זה. גם ההגרלה סבירה ואני יכול לפנטז על זה שאהיה כאן עוד כמה ימים טובים כדי לראות את האחרים מתחרים. בוא נגיד שהלוואי ואוכל לעודד את האחרים מהיציע. זה ילמד על זה שאני ממשיך לשחק ולא מודח. הוועד האולימפי גם מאוד מקצועי. לא ציפיתי לכזה ארגון. יש לי כאן הכל ודואגים לי לכל דבר קטן".
הוא לא היה בגיבושונים של הוועד האולימפי לספורטאים ולא שייך לחונטות של ההתעמלות, השחייה והאתלטיקה, אבל לסלע אין שום בעיה להתחבר מהר מאוד. זה האופי שמדבר כאן, אולי גם זה שסידר לו קאמבק אחרי שכבר גלש אל מחוץ למאה הטובים בעולם והיו כאלה שאמרו שהוא כבר גמר את הסוס. בשנה האחרונה הוא הציג לפרקים טניס משובח וחזר למיקום טוב שסידר לו את הכרטיס לאולימפיאדה. החיבור לדגל ולהמנון שכיכבו אתמול בכפר האולימפי, הוא הדלק שלו כנראה. "אני מת על הלחץ של נבחרת דייויס ופה זה אותו הדבר, אפילו ביותר גדול. מדינת ישראל, הדגל, האולימפיאדה. הכי כיף שיש. זו פעם ראשונה שלי באולימפיאדה וגם לבוסני דז'ומהור זו תהיה פעם ראשונה ובטח גם הוא ירצה לייצג את המדינה שלו בכבוד. עם כל הכבוד לכסף שאני עושה כל השנה, זה אפילו לא מתקרב לתחושה שיש לך כאן לייצג את הדגל ואת המדינה. תמיד רוצים יותר בשביל המדינה. באתי לכאן בשביל החוויה. הרבה שחקנים לא באו לפה ובחרו להיות עכשיו בארצות הברית בטורנירי טניס וגולף, אבל מבחינתי זו בכלל לא הייתה אופציה".
עוד בנושא:
ג'ודו: ג'רבי תוכל לפגוש את שלזינגר בגמר, אורי ששון הוגרל מול יריב מצרי
מירי רגב: "המדינה מצפה להישגים, אני בטוחה שכולם יעשו את המקסימום"
טניס אולימפי: דודי סלע יפתח מול דז'ומהור, גופן מחכה לו בסיבוב השני
באולם ההתעמלות בהדר יוסף רגע לפני שהמריא לריו, אלכס שטילוב הודה שהוא עדיין לא מרגיש משהו מיוחד. אולי זה הגיל, לבטח גם הניסיון והעובדה שכבר היה באולימפיאדות, אבל אתמול אפשר היה לראות על הפנים שלו בפעם הראשונה משהו אחר. שטילוב הביט מסביב לכפר האולימפי וחיפש פנים מוכרות. הוא כבר מרגיש שהוא עמוק בתוך האולימפיאדה, בטח כאשר יתחרה כבר מחר. "אני לא בלחץ, אבל יש מתח מיוחד", שבר קצת את פניו החתומות כמעט תמיד. "טקס הפתיחה מתקרב ואתה מרגיש על כולם משהו אחר. בהתחלה אני זוכר שכולם חייכו כאן, היו רגועים לגמרי במשחקייה המגניבה שסידרו לנו אבל עכשיו כולם יותר רציניים. זה לא רע לצחוק מדי פעם. זה משחרר לחייך ובטח לא מזיק, אבל כשנשאר כל כך מעט לתחילת אירוע הספורט הכי גדול בעולם, אתה מבין שצריך לשים הכול בצד ולהיות ממוקד בדבר אחד ואצלי זו כמובן המדליה".
בכלל, ראשי המשלחת משתדלים לברוח מהתחייבות למדליה, אבל לספורטאים אין בעיה לכוון גבוה. אצל סרגיי ריכטר זה לכוון למטרה. הקלע יתחרה בשתי תחרויות והראשונה כבר ביום שני ברובה אוויר לעשרה מטרים, המקצוע החזק שלו. "מה יש להגיד? אפשר להרגיש כאן רע?", חייך מבעד למשקפי השמש שהוא אוהב להרכיב כמעט תמיד. "אני בטופ של העולם כאן. אני מסתובב עם הספורטאים הכי טובים בעולם ואני אעשה את המקסימום ביום שני. אני הולך לעשות את העבודה ועבודה זה אומר מדליה. התחריתי שם כבר לפני חודשיים בגביע העולמי. לא היתה מדליה אבל כהכנה זה היה בסדר גמור. עשיתי כאן אימונים טובים ואני ישן טוב כי אני כבר לא מעט זמן כאן כך שעבר לי הג'ט לג. אם אני צריך לשים את האצבע על סיבה מיוחדת שבזכותה אני יכול לקחת מדליה זו העובדה שהמקום הזה כבר מוכר לי וזה יכול לעזור לי בתחרות עצמה".
באיגוד הג'ודו מתנהלים כאן אחרת. הקשר היחיד מול התקשורת הוא באמצעות המאמנים אורן סמדג'ה ושני הרשקו ויושב ראש האיגוד משה פונטי. היום הם הבטיחו להיות קצת יותר פתוחים ולספר מה קורה למשל עם שגיא מוקי שעדיין מרגיש את הגב ולא יהיה במצב בריאותי אופטימלי גם אם יתחרה. את ההגרלה של המפגשים עשו כאן בקניון יוקרתי במרכז ריו. חלק מהג'ודוקאים קיבלו הגרלות להתקדם הלאה ואחרים בבעיה. ירדן ג'רבי ואליס שלזינגר לא יכולות להיפגש עד הגמר וזה ודאי מה שרצו באיגוד, אבל המדליה עשויה ללכת בכל מקרה לסלובנית טינה טרסטניאק שהיא תקוות המשלחת הסלובנית. "יש לנו 60 ספורטאים", מספר העיתונאי הסלובני נינו זורוביץ'. "טרסטניאק היא התקווה הכי גדולה שלנו במשקל של עד 63 קילוגרם". ג'רבי דווקא ניצחה אותה בעבר והמאזן הוא 3:4 לטובת ג'רבי אבל בקרב האחרון ביניהן במשחקי אירופה 2015, הסלובנית לקחה והיא אורבת גם הפעם.
אחרי טקס הדגל בכפר, השרה מירי רגב ביקשה לדבר עם התקשורת. סגרה חשבון עם השר משה כחלון, הבטיחה שתסגור את הפינה עם הוועד האולימפי הבינלאומי ואם היה צריך גם היתה אומרת לשני עיתונאים איראניים שהביטו עליה מקרוב, מה שהיא חושבת על המנהיגים שלהם. את הטקס הלילה היא לא תראה באצטדיון כדי לא לנסוע אחרי זה למלון ולחלל את השבת. הספורטאים, המלווים וראשי המשלחת דווקא יהיו באצטדיון בו שיחקו את הכדורגל שגרם לישראלים רבים להתאהב בברזיל. עמוק בתוך השבת תצעד המשלחת הגדולה ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים. אם אלוהים יהיה איתם בשישה עשר הימים הקרובים, זה בטוח לא יזיק.
