פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אורן סמדג'ה: "לא הייתי מצליח להרים את עצמי בלי המדליה הזו"

      מאמנו של אורי ששון התרגש, נזכר באחיו המנוח והוסיף: "הוכחתי מי זה אורן סמדג'ה. לא יכולתי לחיות בלי ג'ודו. אולי לא אהיה המאמן בטוקיו. אני רוצה לנוח. היום ישראל היא אימפריה". ראיון מיוחד

      אורן סמדג'ה: "לא הייתי מצליח להרים את עצמי בלי המדליה הזו"
      עריכה: מרום שפיצר

      בווידאו: אורי ששון חוגג בריו

      אורן סמדג'ה נכנס בליל אמש (שישי) לרשימה אקסקלוסיבית של אנשי ספורט שהשיגו מדליה אולימפית הן כספורטאים והן כמאמנים. הג'ודוקא, שב-1992 הדהים עם מדליית ארד בברצלונה, עשה זאת גם כמאמנו של אורי ששון. זמן קצר לאחר הקרב, סמדג'ה חש צורך לומר דבר אחד בלבד: הוא ביקש סליחה מאביו, על כך שבמהלך השבעה על מות אחיו לפני כשנתיים, הוא קם כבר ביום השלישי וטס עם כל הג'ודאים שלו למחנה אימונים ביפן. רק אחרי שההמולה נרגעה מעט וששון הלך לבדיקת סמים, סמדג'ה התפנה לדבר בפתיחות וברוגע על כל מה שעבר עליו.

      זה היה אקט מאוד דרמטי מצדך, מיד אחרי המדליה של אורי

      "אחי נפטר לפני שנתיים. נכנסנו לשבעה ביום ראשון וכבר ביום שלישי קמתי ואמרתי לאבא שלי שאני מצטער, אבל אני חייב לטוס עם החניכים שלי ליפן למחנה אימונים. זה היה רגע קשה מאוד מבחינתי, אבל לקחתי את ההחלטה ולא הסתכלתי לאחור. אני בא מבית מסורתי ואחי חגי היה מאוד קרוב אליי. הרגשתי שאבא לא סלח לי על זה שקמתי מהשבעה באמצע ולכן היה חשוב לי, מיד אחרי הקרב של אורי, לבוא ולהגיד את זה לכם. לא הייתה תחרות בה חגי לא היה מתקשר אליי. זו הייתה מועקה שסחבתי, על כך שלא השלמתי את השבעה. ידעתי שעשיתי משהו שאסור היה לי לעשות. אחי היה ג'ודאי מחונן, שעשה תאונת דרכים בגיל 17 וישב על כיסא גלגלים. אחרי הפציעה שלו, גמגמתי שבע שנים מהטראומה והיה לי מאוד קשה, כך שהנושא הזה, שלא ישבתי עליו שבעה באופן מלא, ישב לי על הלב והציק לי. כל הזמן חלמתי שג'ודאי שלי ייקח מדליה ואוכל לשחרר את כל הסיפור הזה מעליי".

      עוד בנושא:

      ארד שני לישראל בריו: אורי ששון חגג
      ששון: "עשינו דבר ענק, ישראל אימפריית ג'ודו"
      אורי ששון: "החלום התגשם מול עיני, ניצחתי את כל הפחדים"

      הג'ודוקא הישראלי אורי ששון עם אורן סמדג'ה (צלמים זמניים מורשים , אסף קליגר)
      הוריד הכל מהלב. סמדג'ה מחבק את ששון (צילום: אסף קליגר)

      האמנת שתיקח מדליה אולימפית כספורטאי וגם כמאמן?

      "כל מי שמכיר אותי, יודע מה הכוחות שלי. כספורטאי, הגעתי יחסית אנונימי ולקחתי מדליה וכמאמן, הוכחתי מי זה אורן סמדג'ה. היום עשיתי דאבל ואני מקווה שאוכל עכשיו למצוא חלומות ויעדים חדשים ואבנה לעצמי עוד חלום".

      מה יותר קשה, להיות ספורטאי אולימפי או מאמן של ספורטאי אולימפי?

      "יותר קשה להיות אבא שכל הזמן דואג, גם מחו"ל, לשלושת ילדיו ולאשתו, שנשארת לבד ועוברת הכול לבד. הקושי הכי גדול בארבע השנים האלה היה פרקי הזמן הגדולים בהם לא הייתי בבית".

      אתה חושב לפעמים לאן החיים היו מובילים אותך אילולא הג'ודו?

      "לא יכולתי לחיות בלי ג'ודו. מאז שנולדתי היה ברור שאהיה בג'ודו. כל החיים שלי זה ג'ודו ותמיד אמרתי שאלוהים חייב לי, כי איבדתי מדליה באטלנטה 96'".

      אתה יושב לפעמים לחשוב מה חושבים עליך הילדים שגדלת איתם באופקים?

      "אני לא צריך לחשוב, אני יודע. יש לי קבוצת וואטסאפ של כל החברים מאופקים ואנחנו בקשר מצוין. הגעתי לאן שהגעתי בזכות העיר, בזכות החינוך שקיבלתי באופקים. זה משהו שאני לא יכול לשכוח. בדרך כלל אנשים רוצים ללכת קדימה, אבל אני קיבלתי מעיירת הפיתוח הזו כל כך הרבה ונשארו לי הרבה חברים משכונת הפאר שם. העיר אופקים יכולה להיות גאה שבן שלה הוא ספורטאי ומאמן אולימפי".

      הג'ודוקא הישראלי אורי ששון עם אורן סמדג'ה (צלמים זמניים מורשים , אסף קליגר)
      מדליה כספורטאי, מדליה כמאמן (צילום: אסף קליגר)

      מה עבר עליך מהרגע ששגיא מוקי הפסיד ועד הזכייה של אורי בארד?

      "היה לי מאוד קשה. עברתי כאן יומיים מאוד קשים בריו. לא אכלתי כלום, בקושי עצמתי עין בלילה. שגיא מבחינתי הוא גיבור ישראל, גם בלי מדליה".

      אורי דיבר על כך שהוא ניצח את כל הפחדים. על מה הוא היה צריך להתגבר?

      "ספורטאי צריך לדעת להתמודד עם הפחדים שלו. כשאורי נסע לאולימפיאדה, הוא היה צריך לחשוב האם הוא מספיק טוב, האם הוא התכונן מספיק טוב, האם הוא מוכן. אני קיבלתי את אורי כאלוף ישראל לפני חמש שנים. בחור שלא היו לו הרבה חלומות, אבל ראיתי את כל הכישרון העצום שיש לו ולאט לאט בניתי לו חלומות, מטרות ויעדים והבאתי אותו ליום המפחיד הזה. שלא תתבלבלו, זה יום מפחיד. מדינת ישראל צופה ואתה לא יכול להרשות לעצמך לפשל. הוא עשה את שלו בצורה בוגרת ואחראית והבאנו הרבה גאווה למדינה".

      מה היה קורה אם היית מפספס את המדליה של אורי, כמו שקרה עם שגיא?

      "לא הייתי יכול לעבור את היום הזה בלי מדליה. לא הייתי מצליח להרים את עצמי אם לא היינו לוקחים יחד את המדליה הזו".

      למי התקשרת אחרי הקרב?

      "להורים שלי, לאחים שלי וכמובן לאשתי. אבא שלי היה שבור אחרי הקרב של שגיא מוקי".

      המדליסטים הישראלים אורי ששון, ירדן ג'רבי (צלמים זמניים מורשים , יניב טוכמן)
      התגבר על הפחדים. ששון עם ירדן ג'רבי (צילום: יניב טוכמן)

      למה אנחנו מצליחים כל כך בג'ודו?

      "זה לא הג'ודו. זה האנשים הנכונים בתפקידים הנכונים, שמציבים לעצמם מטרות הכי גבוהות שיש, בלי רגשי נחיתות. עשיתי את זה בגיל 22, כבחור צעיר שבא מאופקים בלי למצמץ, מול כל מעצמות הג'ודו בעולם ועם משה פונטי כמאמן והנה אני היום, 24 שנים אחרי, ניצב כאן כמאמן עם כל האמצעים שנתנו לנו. אמרתי לספורטאים שהם יכולים לזכות במדליות. כל יום אמרתי להם".

      איך זה שכמעט ולא בכית?

      "אין לך מושג כמה אני בוכה. בוכה המון אבל בצד בלי שאף אחד יראה. אני לא בוכה בגלל המדליה. בכיתי בגלל מה שקרה אז עם השבעה של אחי. זה ישב לי על הלב המון שנים. הייתי רגיל לטלפונים שלו והוא חסר לי".

      טדי רינר מאוד כיבד את אורי ונראה שגם הוא חושב שאורי הוא מספר 2 שלו בעולם

      "אני לא מסתכל על זה כך. צריך לכבד את התוצאות שהיו כאן. טדי ראשון, היפני שני ואורי ביחד עם הברזילאי הם מחזיקי הארד".

      רינר אמר על אורי שהוא לוחם גדול

      "הוא באמת לוחם גדול וטדי יודע את זה כי אורי הוא היחיד שנתן לטדי מלחמה אמיתית. כל היתר משתפנים מולו. כולם מוותרים מראש מולו. אורי נכנס מולו לקרב עד הסוף. לקחנו כאופציה את האפשרות שאורי יפסיד את הקרב, אבל אמרנו שאנחנו הולכים למלחמה אמיתית, כי במלחמה אמיתית אורי יכול רק לנצח ולדעתי אורי יצא מנצח מהקרב מול טדי".

      אורי ששון ג'ודוקא ישראלי (שמאל) מול טדי רינר ג'ודוקא צרפתי (רויטרס)
      מחמאות מטדי רינר (צילום: רויטרס)

      הכנת את אורי לאפשרות שהוא יתחרה מול רינר בחצי הגמר?

      "אנחנו עובדים קרב-קרב ולא מסתכלים רחוק, אבל ברור שכאשר ידענו שאנחנו הולכים להיאבק בטדי רינר, הוצאנו את כל מה שהיה לנו עליו מהמאגר וישבנו לנתח אותו מחדש".

      בטוקיו 2020, בעוד ארבע שנים יהיו לך יותר משלושה ג'ודאים גברים?

      "ברור שאני שואף ליותר ג'ודאים. יש לנו קאדר אדיר בג'ודו בכל המשקלים ובכל הגילאים. יש ג'ודאים מעולים והם הטובים שבטובים, אבל אולי אני לא אהיה המאמן? מי יודע".

      מה זאת אומרת?

      "אני לא אומר שאני לא רוצה להמשיך, אבל כרגע אני רוצה לנוח. אני נוסע לתאילנד ולסינגפור עם האישה והילדים ואני רוצה לחשב את המהלכים".

      זה באמת לא קל להיות נשוי למאמן ג'ודו לאומי

      "אשתי התפטרה מכל העבודות שלה, כדי להיות בבית עם הילדים ולאפשר לי לאמן ולהגשים את החלום. היא עם הבית והילדים. היא נתנה לי יד חופשית לעשות הכל. מתוך שנה אני שבעה חודשים לא בבית. המדליה הזו שווה הכל".

      היו לך הצעות לאמן בחו"ל?

      "בוודאי שהיו, לפני האולימפיאדה ויהיו בטח גם עכשיו. היו הצעות מגרמניה ודיברו איתי, אבל זה כרגע לא על הפרק. אם היה אפשר לראות את הלב שלי, היו רואים שהוא כחול לבן ובצורת מגן דוד. דגל ישראל הוא קודש הקודשים".

      שגיא מוקי ג'ודוקא ישראלי (ספק 500 , אסף קליגר)
      הפנים לטוקיו. מוקי וסמדג'ה (צילום: אסף קליגר)

      למה שגיא מוקי וגולן פולק חזרו ארצה ולא יכלו לראות את היום הזה של אורי?

      "שגיא קיבל שתיים, שלוש זריקות אחרי הקרבות שלו בגלל הכאבים בגב ושלחנו אותו הביתה כשהוא מאוד כואב, בגלל פריצת הדיסק. רציתי שיהיה עם אימא שלו וינוח. שגיא הוא ספורטאי ענק והוא יחזור ויתמודד בטוקיו 2020 על מדליה".

      שני הרשקו כמאמן הנשים ואתה כמאמן הגברים עמדתם ביעדים וחזרתם כל אחד עם מדליה

      "אפשר להשיג יותר. אנחנו כבר מוכנים לטוקיו 2020 וננסה להכפיל את כמות הג'ודאים שיהיו מועמדים למדליה. כולם נותנים לנו תמיכה. לקחנו מודל ועשינו מה שכל מעצמות העולם עושים. היום ישראל היא אימפריה".