פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      צעד אחד מאחורי עצמו: ההשלמה של יוסאין בולט עם מעמדו החדש

      הוא חלם על סיום מושלם לריצה האחרונה במרחק האהוב עליו, אבל נאלץ להבין שגם הוא אנושי. ניר שועלי על האכזבה של מלך המסלול, האתגר הבא של איטון והמדינה שתמיד מאתגרת את גבולות הספורט

      צעד אחד מאחורי עצמו: ההשלמה של יוסאין בולט עם מעמדו החדש

      1. "עוד אחד", מיהר יוסאין בולט לצייץ אחרי זכייתו השלישית בתואר האולימפי לריצת 200 מטר. טעות לפרש זאת כשחצנות או התנשאות. כבר לפי הבעת הפנים ותנועות הידיים אחרי הגמר הלילה (בין חמישי לשישי), ברור כי מדובר באכזבה. ה-200 הוא כור מחצבתו של הג'מייקני. משם הכל התחיל. זה המרחק בו החל לבלוט בזירה העולמית של הצעירים כבר בגיל 16, ורק לקראת בייג'ינג 2008 הוא התחיל להשתעשע עם קלאסיקת 100 המטרים.

      בולט, על 1.95 הסנטימטרים שלו, הוא לא מזנק מושלם ועל כן הוא מרגיש בבית במקצה בו יש זמן לתקן ולהפגין את הצעד הארוך והמפורסם שלו. הצלחותיו בספרינט הקשה הזה כבר מגיל צעיר הן הן ההוכחה, כך אנו מקווים, כי מדובר בהצלחה של 100% כישרון נקי מסמים. בולט כל כך רצה לסיים את הקריירה האולימפית עם שיא עולמי חדש ובלתי נתפס בגמר האישי האחרון בחייו, ולא סתם עם "עוד אחד". בולט פינטז על 18 שניות ומשהו, אבל אחרי קו הסיום, כשהביט בשעון, גילה כי אפילו הוא, הגדול מכולם, אנושי, אנושי מדי. 19.78 שניות, בדיוק כמו בחצי הגמר.

      זה היה גמר איטי, ככל הנראה בגלל מזג האויר החורפי שנחת על אצטדיון הוואלנז', כשרק המנצח ירד מ-20 שניות. בולט אכן התגלה כענק על כולם, עם פער של 24 מאיות מסגנו, אנדרה דה גראס, שהתנחם בכך שהוא המדליסט הקנדי הראשון בריצה זו מאז אמסטרדם 1928. כריסטוף למייטרה הצרפתי הקדים רק בפוטו פיניש של 3 אלפיות את אדם ג'מילי, כדי לזכות בארד ולחגוג ניצחון יוקרתי מול הבריטי, שהקדים אף הוא ב-3 אלפיות את הבא אחריו, צ'וראנדי מרטינה מהולנד.

      אז בולט השלים טריפל דאבל חסר תקדים בריצות האישיות בשלוש האולימפיאדות האחרונות, עם ניצחונות ב-100 וב-200, אבל כדי להשיג את תקדים הטריפל טריפל הוא תלוי גם בחבריו לנבחרת ה-4X100 מטר בארוע הנועל של הלילה, כי ככה זה כשאתה בן אנוש.

      עוד בנושא

      בולט זכה בזהב שני בריו עם 19.78 בגמר ה-200, דה גראס סיים שני
      בולט מאוכזב: "מה עוד צריך לעשות כדי להוכיח שאני הגדול מכולם?"
      אגדה בקריסה: בארצות הברית לא מרחמים על ריאן לוכטה

      יוסאין בולט, אצן ג'מייקני (רויטרס)
      מעכשיו הוא כבר לא תלוי בעצמו. יוסאין בולט (צילום: רויטרס)

      2. ואם כבר טריפל, אז אשטון איטון הוא השלישי בכל הזמנים שמצליח להגן על התואר האולימפי בקרב 10 אחרי בוב מתיאס האמריקאי ודיילי תומפסון הבריטי, שעשו זאת פעמיים ברצף. איטון ציין את האחרון כהשראה שלו ושלח את הכתבים לשאול את תומפסון אם אפשר לעשות זאת פעם שלישית. בטרם יחליט על ריצה לקדנציה שלישית הוא צריך להתאושש מיומיים לא פשוטים. הוא אמנם השווה את השיא האולימפי של רומן שברלה מאתונה, 8893 נקודות, אבל עד סיום המקצוע האחרון, ריצת ה-1500 מטר, הזהב לא היה בכיסו.

      קווין מאייר הצרפתי, לשעבר אלוף העולם עד גיל 20, נתן את תחרות חייו עם ארבעה שיאים אישיים (100, 400, ברזל, מוט). לו היה מקדים את איטון בפער של 6.4 שניות ומעלה, היה מחולל מהפך, אבל האיש מבירת האתלטיקה של אמריקה, העיר יוג'ין, אורגון, שמר על הצרפתי ועל הכס. איטון מחזיק חזק גם בשיא העולמי ובזהב העולמי, הן באיצטדיון והן באולם (קרב 7), כבר שתי קדנציות, אבל הדאבל האולימפי, מתברר, הוא החשוב מכל: "אני רוצה לפגוש את דיילי תומפסון וללחוץ את ידו כדי לאמר לו תודה מכיוון שהוא אתגר אותי במשהו שהיה עליי לרדוף כדי להשיג".

      מאייר הסתפק בתוצאה השישית בכל הזמנים ובשיא צרפתי של 8834 נקודות, ומי שהיה הסגן של איטון באליפות העולם, דמיאן וורנר הקנדי, ונחשב לפני התחרות כיחיד שיכול להפתיע, הסתפק בארד עם 8666 נקודות. לארבי בוראדה מאלג'יריה קבע שיא אפריקאי של 8521 נקודות, אבל בינתיים, כולם עוד רחוקים מהשיא העולמי שקבע איטון באליפות העולם 2015 בבייג'ינג, 9045 נקודות. אז גם מלך האתלטים סיים ללא שיא, גם הוא אנושי, אבל יחיד בדורו.

      אשטון איטון, אתלט אמריקאי, קרב 10 (רויטרס)
      גם הוא אנושי, אבל יחיד בדורו. אשטון איטון (צילום: רויטרס)

      3. דרום אפריקה היא לא רק כוח עולה באתלטיקה, היא גם מעצמת סיפורים עולמית. כמעט כל הישג שם מלווה בנושא מעורר ויכוח, בתקדים, או בסקנדל עסיסי, או בשלושתם. זה מתחיל בקטן עם משהו טרי מאמש, כשסונט ויליואן היתה לאפריקאית הראשונה הזוכה במדליה אולימפית בהטלת כידון לאחר שסיימה שניה ועלתה אל הפודיום לראשונה אחרי ארבע אולימפיאדות ללא מדליות. זה ממשיך בווייד ואן ניקרק, שהדהים בגמר ה-400 מטר בתחילת השבוע עם 43.03 שניות, שיא עולמי בלתי נתפס, וזאת בהיותו פנומן היורד מ-10 שניות ב-100 מטר, מ-20 שניות ב-200 מטר ומ-44 שניות ב-400. היחיד אי פעם שעושה זאת.

      אבל כל זה עוד כלום לעומת אוסקר פיסטוריוס וקסטר סמניה. האחד, אצן בעל רגליים תותבות, שהשתתפותו במשחקים האולימפיים הרגילים, לצד הופעתו במשחקים הפאראלימפיים, לוותה בויכוח מפני שיש מחלוקת בדבר מידת הסיוע של התותבות המיוחדות עמן רץ, האם זה לא מקפח רצים רגילים, האם לא מדובר באמצעי לא חוקי לשיפור ביצועים. עוד לא הסתיים הווכוח, וכבר הורשע פיסטוריוס ברצח חברתו לחיים ושכחנו מהפרוטזות.

      סיפור רודף סיפור, ויש את סמניה, שתרוץ מחר בגמר 800 המטרים, כשהיא המועמדת הראשית לזהב. כידוע, לאתלטית המיוחדת הזו יש סממנים ביולוגיים גבריים, והיא נאלצה בעבר לעבור מבחני מגדר על ידי ההתאחדות העולמית. יש הטוענים כי אסור לה להתחרות מול נשים, מפני שיש לה עליונות עליהן, ויש המשיבים מנגד, כי מדובר בטענה גזענית. אז מיהו נכה? מיהי אשה? איפה עובר הגבול? יש בכלל גבול? האם צריך לייצר קטגוריות חדשות של תחרוית? אתלטי דרום אפריקה, המדינה המוחרמת לשעבר, שהשתחררה מאפרטהייד אבל עדיין מתמודדת עם אתגרים של שילוב לבן עם שחור, מאתגרת את כל האנושות עם שאלות לא פשוטות, והכל דרך האתלטיקה. זה לא רק ספורט.

      קסטר סמניה אתלטית דרום אפריקאית (AP)
      כל השאלות צפות מחדש. קסטר סמניה (צילום: AP)