1. "17.533 לנטע ריבקין", נקב הכרוז בציון של המתעמלת הישראלית באולם ההתעמלות היפהפה בפארק האולימפי. "האם זה יספיק לה להיכנס לגמר? יהיה לה קשה, אבל בואו נמתין". ריבקין לא הייתה צריכה לחכות. המצלמה הייתה עליה ופניה לימדו שהיא כבר מבינה. נושאת הדגל בטקס הפתיחה שהעפילה בלונדון לגמר, לא עמדה במשימה. לא רחוק מהמשטח עליו המשיכו הבנות האלגנטיות בתרגילי הסיום שלהן, התיישבה ריבקין עם יתר הבנות שסיימו והמאמנות שלהן וחיכתה שכל 26 המתעמלות תסיימנה.
היא פתחה טוב את התחרות עם הכדור, אבל בחישוק מעדה מעט ובהמשך איבדה את הסרט. דווקא הסרט שהיה לא פעם האלמנט החזק שלה, בגד בה. בעסק הזה שהיא בחרה אין כמעט מקום לטעויות. מעידה קטנה, נפילה שאתה כמעט ולא יכול להבחין בה מהיציע, שולחת את המתעמלת למרכז הטבלה ומטה והטבלה הזו כל כך צפופה. למעט איליין בואל מכף ורדה שהפכה במהלך היום לחביבת הקהל כיוון שהציונים שלה תאמו את הימים בהם המקסימום בהתעמלות היה 10 ולא סביב 17, ודניאל פרינס המהממת ביופיה מאוסטרליה, כל יתר המתחרות של ריבקין היו ברמה דומה.
אם לדייק אז צריך להוציא מן הכלל את הרוסיות שהן אולי מעל האחרות, אבל בסך הכול הקרב על מקום בגמר הוא צמוד ומלחיץ. רק עשר יכולות לקבל כרטיס ליום שלמחרת. 16 הולכות הביתה עצובות אחרי יום עמוס רגשות.
קשה לקבוע מהו הענף הכי קשה לתחרות באולימפיאדה. השייט נמשך לאורך ימים ואתה צריך לעבור דרך ארוכה כדי להגיע למשט הגמר, תחרויות הכדור נמשכות כמעט לכל אורך האולימפיאדה ומגיעות לשיא רק ביומיים האחרונים, ואם מחפשים מאמץ פיזי שמנוקז לאזור השעתיים פלוס מינוס אז ברור שריצת מרתון, טריאתלון או מרתון שחייה הן תחרויות מטורפות. אבל התחרות בהתעמלות האמנותית היא אחת המורכבות והמעיקות פר יום.
כבר בעשר בבוקר היא נפתחת ורק אחרי שש בערב היא מסתיימת. בזמן הזה צריכה כל מתעמלת להוכיח את עצמה בארבעה תרגילים שונים כשההפסקות לא פחות שוחקות. ההמתנה היא ארוכה מאוד בין כל תרגיל וכל אחת בטח מחשבת מה היא צריכה שהאחרות יעשו ואולי גם מגניבה איזו תפילה למעידה של האחרות, מה שיכניס אותה עצמה לגמר. לא מספיק שתהיי טובה, את צריכה שהאחרות לא תהיינה טובות כמוך וזה כל כך קשה נפשית.
חרף העובדה כי היה ברור לריבקין שהציון שלה בתרגיל האחרון באלות לא יספיק לה לגמר, היא עדיין היתה ממוקמת אחריו תשיעית בניקוד הכללי ואולי החזיקה אצבעות לאירוע דרמטי שיהיה בהמשך. אלא שאחרי התרגיל של הבולגרייה נאביינה ולאדינובה זה נגמר גם באופן רשמי וריבקין ירדה זמנית למקום ה-11, המקום הכי מדכא במוקדמות הקרב רב. גם הבמאי הבין שבאותו רגע היא הסיפור והקרין את הפנים שלה על המסך הענק שמעל המשטח. המתעמלת המוכשרת ניסתה להוציא איזה חיוך של מבוכה אבל גם הוא לא יכול היה להסתיר את האכזבה הגדולה, את הכאב שהתפשט בגוף.
ריבקין נתנה פייט ועשתה תחרות טובה אבל סיימה רק באמצע במקום ה-13. כמו בשחייה שם העפלה של ישראלי לגמר שווה למדליה דמיונית, גם במאבק הכה צמוד בהתעמלות האמנותית, גמר הוא כמו מדליה. אבל כך או אחרת, אולם ההתעמלות כאן בריו לא מאיר בזרקוריו העוצמתיים את הדרך של הישראלים. אלכס שטילוב דיבר על מדליה ולא העפיל לגמר, ריבקין סימנה את הגמר כמטרה מוצהרת ונשארה בחוץ. שני המתעמלים הבכירים של ישראל, לא יכלו ליריביהם ברגע האמת. לא יכלו לעצמם. שני גמרים שהיו באנקר של הוועד האולימפי בישיבות ההכנה הארוכות, לא הגיעו לידי מיצוי.
ריבקין ענתה בקור רוח לשאלות העיתונאים בסיום. דיברה חלש, ממש בשקט, אבל היתה עוצמתית. אחרי זה כשראתה את גילי לוסטיג ואת אופיר פינס כבר ירדו הדמעות. כשחיבקה את המאמנת שלה אלה סמופאלוב, הכל כבר התפרץ. היא סירבה להתייחס לעתידה ובמיוחד לא רצתה להגיד מילה על האולימפיאדה בטוקיו 2020. היא תהיה אז בת 29, גיל די חריג בענף שמרכז ילדות שאפתניות שמוכנות להקריב את חייהן ולפעמים גם את גופן לטובת החלום. מה שלא תחליט ריבקין, זו זכותה. את המורשת שלה היא כבר השאירה לדורות הבאים. לבנות שיבואו אחריה ויראו אותה כמגדלור.
נשארו יומיים לאולימפיאדה ועם כל הכבוד לגולף ולאופני ההרים בהם ישראל עדיין בתחרות, העיניים נשואות לנבחרת ההתעמלות האמנותית, שתהיה הראשונה לפתוח את המוקדמות היום. לא ברור איך השפיעו כל המאבקים על הבנות בחודש האחרון. הן הפכו מתוקשרות ולא בטוח אם זה עשה להן רע או דווקא טוב. ריבקין מצאה מילים בין כל העצב שלה לחזק אותן לקראת התחרות.
לא פעם הן יושבות לידה בחדר האוכל או באירוע של הוועד האולימפי ולוקחות כל מה שאפשר מהאחות הגדולה. אתמול, כשהכל נגמר עבור ריבקין היה מי שאמר במשלחת שכדאי להפריד הלילה בין ריבקין לבין הבנות שכה מעריצות אותה, שכן הן בטוח לקחו קשה את מה שעבר עליה ועדיף שיהיו מרוכזות במה שמצפה להן ולא באכזבה והכאב על מה שהיא עברה.
2. באולם קאריוקה 1 המרכזי שבפארק האולימפי שיחקו אתמול ארצות הברית וספרד בחצי הגמר בכדורסל. ספרד היתה לפרקים בתמונה, אבל הדרים טים רצינית כאן והיא תיקח את מדליית הזהב. מי שנכנס בשלוש וחצי אחר הצהריים לראות את המשחק הזה ולא העדיף לחצות את הכביש ל'ארנת העתיד' כדי לראות את צרפת וגרמניה בחצי הגמר בכדוריד, הפסיד.
צרפת, אלופה אולימפית פעמיים ברציפות, רוצה לעשות מה שהאמריקאים מהכדורסל רוצים ולזכות בפעם השלישית ברציפות. המשחק מול גרמניה היה באיכות נדירה ואחרי שצרפת פתחה פער, הצליחו הגרמנים להשוות את התוצאה. שלוש שניות לסיום עשה דניאל נרקיזה את שער הניצחון של צרפת והשאיר את החלומות של הגרמנים על הפתעה, בצד.
3. מחר תסתיים האולימפיאדה. הברזילאים מוכנים שיגידו הכל על מה שהיה כאן בשבועיים האחרונים ובתנאי שמדליית הזהב הלילה תהיה על הצוואר של ניימאר במרקאנה.