גולן פולק: "פתאום כשאתה מפסיד לאלוף העולם, אתה מוצא את עצמך בהלם"

לרגעים מסוימים גולן פולק (23, 66 ק"ג) באמת קיווה שזה יקרה. שההישג הגדול בקריירה שלו, מדליית הארד באליפות העולם, יסדר לו גם זכייה בתואר איש השנה. פולק התחרה "ראש בראש" באלוף אירופה, שגיא מוקי, אבל אין ספק שמה שהביאו בסופו של דבר את התואר למוקי הם היציבות וההישגים שנמדדו לאורך השנה, ולא רק בתחרות מטרה ספציפית.

"תשמע, הכול תלוי איך אתה בוחן את הדברים", אומר פולק בראיון לוואלה! ספורט. "אם אתה מסתכל על הישג גדול יותר, אז מקום שלישי בעולם שווה יותר מזהב באליפות אירופה, אבל אי אפשר להתעלם מהשנה המצוינת שהייתה לשגיא. הוא פשוט לקח מדליה בכל תחרות וסיים שביעי בעולם מלבד הזהב בבאקו. אין לי מילים אלא לפרגן לו. אני בטוח שהיה קשה להם מאוד להחליט, אבל עם כל הכבוד, אני חושב שמגיע לו. זה באסה לעמוד שם ולא לזכות, אבל אני מבין את הבחירה".

פולק אולי מבין את הבחירה, אבל גם בחלוף ארבעה חודשים מאז שהצטרף לרשימה מכובדת של ג'ודוקא שחזרו עם מדליה מאליפות העולם כמו יעל ארד, אורן סמדג'ה, אריק זאבי, אליס שלזינגר וירדן ג'רבי, קשה לו לעשות את השינוי ולהבין שמעכשיו הוא בליגה של הגדולים, ומכאן והלאה מצפים ממנו לחזור עם מדליה מריו. "הדבר היחיד שהשתנה ממה שהיה עד הזכייה ואחרי הוא היחס של אנשים כלפי. עד אז הייתי פוגע בכל התחרויות אבל לא זוכה במדליות בתחרויות מטרה. הרגשתי ביחס של האנשים שאני לא מועמד למדליה אולימפית מבחינתם. לא יודע איך להסביר, אבל זה משהו בתחושות ובאיך שמסתכלים עליך ואיך שמדברים איתך.

"אחרי אליפות העולם, היחס כלפי השתנה. יש פתאום הרבה ציפיות ממני. אורן (סמדג'ה, המאמן הלאומי, א.ק) כבר מתחיל לכוונן אותנו לאולימפיאדה, בונה לנו תוכנית מיוחדת, ואנחנו עובדים גם באופן מצומצם עם אלה שמיועדים לריו. עד המדליה, זה היה כואב שלא הסתכלו עליי ככה וגם נכוויתי מזה, ועכשיו זה בא לטובתי, אבל ככה זה בספורט", הוא מוסיף בחיוך האופייני לו. "אנשים עדיין לא מזהים אותי ברחוב. אני יכול לשבת עם אנשים, ורק אם מישהו קורא בשם שלי ומתחיל לדבר איתי על ג'ודו, הם פתאום אומרים לי: 'ידעתי שאתה מוכר לי מאיפשהו. כמובן שאלה שפריקים בספורט או מתעניינים, מזהים יותר".

ההצלחה של פולק היא לא דבר של מה בכך. כבר מגיל צעיר סומן הג'ודוקא מיהוד כפוטנציאל גדול, אך הוא לא רשם תוצאה גדולה באמת, כמו למשל המתחרה שלו ברוך שמאילוב, שבשנה שעברה הוכתר כאלוף אירופה עד גיל 23 רגע לפני העלייה לבוגרים. ברזומה שלו רשם פולק מקום חמישי באליפות אירופה לקדטים, מקום חמישי באליפות העולם עד גיל 20 ושנה לאחר מכן סיים במקום השביעי באותה אליפות. למרות זאת, בסבב הבוגרים הוא זכה במספר מדליות ששכנעו את ועדת החריגים של היחידה לספורט הישגי להמר עליו לקראת לונדון, זאת למרות שהוא לא השיג את הקריטריון. למרות זאת, ההימור הזה לא נשא פרי מכיוון שפולק הודח כבר בסיבוב הראשון במשחקים האולימפיים מול יריב צרפתי.

גם השנה האחרונה לא הייתה מהמבריקות שלו. מלבד מדליית הארד באליפות העולם, הוא השיג רק שתי מדליות נוספות כאשר הוא חזר עם מדליית ארד מגרנד פרי זאגרב ועם ארד נוסף מגרנד פרי ג'ג'ו כשלושה חודשים אחרי שחולל את הסנסציה הפרטית שלו. בסך הכול הוא השיג השנה 14 ניצחונות, אבל גם ספג עשרה הפסדים. "היו לי שנים טובות מאלה, אבל בשנים אחרות שכן הבאתי הישגים, לא פגעתי באף תחרות מטרה ולכן זו השנה הכי טובה בקריירה שלי", הוא מנתח. "מבחינתי כבר שכחתי מההישג הזה שעשיתי, ואני מרגיש שאני כבר חייב משהו חדש ושכל ההתלהבות והאדרנלין האלו יחזרו לי. עכשיו כשאני כבר חודשיים לא מתחרה, אני מרגיש קצת כבוי, אבל ההישגים מחיים אותי ואני מחכה לזה".

- אתה מרגיש שמאז המדליה המעמד שלך כספורטאי השתנה?

"לגמרי. האנשים הקרובים אליי כמו פונטי (יושב ראש איגוד הג'ודו, א.ק) ואורן הסתכלו עליי ככה כבר לפני והאמינו בי. כבר שנתיים שאורן בכל תחרות מסמן אותי כמועמד למדליה, לא משנה מה. אחרי שהוכחתי את עצמי, הם פשוט יכולים להוציא את זה החוצה, ומדברים עליי בתקשורת ומחמיאים לי".

- ואיך אתה רואה את האולימפיאדה? אתה כבר מדמיין את זה?

"האמת היא שבכל פעם שיש לי נקודת משבר באימון, וזה יכול לקרות בגלל עייפות או כאב, אני מדמיין את האולימפיאדה ונזכר בעוצמות שהיו לי באליפות העולם. אני אומר לעצמי שאם אני אעשה משהו כזה גם באולימפיאדה, זה יהיה בלתי רגיל. אני חושב על זה בעיקר ברגעי משבר ועד כמה שאני רוצה את זה".

- אמרת לי בזמנו שאליפות העולם היא קשה יותר מהאולימפיאדה. אתה עדיין חושב ככה?

"אין לי ספק בזה. באולימפיאדה יש לך הגבלה של ספורטאי אחד מכל מדינה ובאליפות העולם יש לך שניים. אלה נתונים שאי אפשר להתווכח איתם, והמשמעות היא שיש לך באולימפיאדה רק יפני אחד וקוריאני אחד. עכשיו מה שאני צריך זה להתקדם עוד ולהגיע במיטבי. אני פשוט צריך להתעלות על עצמי כמו שעשיתי באליפות העולם, ואני מאמין בעצמי שאני אצליח".

- עדיין ניכר שמה שחסרה לך זו היציבות. איך אתה רואה את הדברים?

"אם תסתכל על 2013, הבאתי אז מדליה מכל טורניר. השגתי חמש מדליות תוך חודשיים בטורנירי גרנד פרי וגרנד סלאם. אני לוקח את הביטחון מהתקופה ההיא וגם מזה שהוכחתי שאני יכול לפגוע בתחרות מטרה. אני בא עם שני הדברים האלה יחד ל-2016. יש לי על מה להישען וכבר הוכחתי לעצמי שאני יכול. עכשיו אני צריך רק לחבר את הכול יחד".

- איזה דברים אתה מרגיש שעדיין טעונים שיפור אצלך?

"אם אני מסתכל מבחינת ההתנהלות הכללית, אז אני באמת חושב שאני מתנהל בצורה הכי טובה שיש. יש כמובן דברים בג'ודו שקשורים לתרגיל מסוים או לעניינים מקצועיים, כמו איפה להכניס את הרגל או איפה להפעיל יותר כוח. אני מוסיף עוד תרגילים כדי להיות יותר מגוון ואני גם עובד על משהו מפתיע שעוד לא עשיתי באף תחרות. מקווה שזה יעבוד טוב השנה".

- הכרנו כבר ספורטאים שהשיגו מדליות בתחרויות גדולות, ונפלו אחרי זה בסיבוב מוקדם. זה עובר לך בראש?

"אלה דברים שקורים הרבה, ובמיוחד בג'ודו כי בקרב הכול יכול להשתנות ברגע. מה שאני יכול לעשות זה להביא את עצמי הכי טוב שיש, ואין לי מה לחשוב על הפסד בקרב ראשון. המטרה שלי היא לבוא ביום התחרות באולימפיאדה הכי חכם שיש, הכי מושלם שאפשר, הכי מדויק וטקטי כי בסופו של דבר זכייה במדליה אולימפית זה משהו שצריך להיות כמעט מושלם כדי להשיג אותו".

- ועדיין יש סיכוי שתוגרל מול יפני או קוריאני בסיבוב הראשון או שני, והמאזן שלך, לפחות מול היפנים הוא לא טוב. תשעה הפסדים לעומת ניצחון אחד.

"אנחנו לא בשלב של להתפלל. אני באמת מחפש דרכים כדי לנצח, ואם אני לא מנתח את הקרב האחרון שלי למשל מול היריב היפני (מסאשי אבינומה, א.ק), אין לי מה לחפש בתחרות. אני יודע שאני צריך להתעלות מולם בהברקה, ועל ההברקה הזו אני עובד. אני לא בונה על לא לפגוש אותם, זה יהיה הרי לוזרי מבחינתי. גם לגבי הקוריאנים, זה אותו סיפור. אני מחפש כל הזמן איפה טעיתי ולמה הפסדתי".

למרות המקום הבטוח יחסית שלו, פולק עדיין לא הבטיח רשמית את מקומו בריו, גם אם מעשית כולם מבינים שהוא יהיה שם. במהלך הקמפיין הזה לפולק היה מאבק לא פשוט מול שניים שגרמו לו לעבוד הרבה יותר קשה. מדובר בברוך שמאילוב וטל פליקר, אבל הזכייה של פולק היא זו שקירבה אותו להבטחת המקום באולימפיאדה. בניגוד למשקלים אחרים, ב-66 ק"ג יש ריבוי של ספורטאים איכותיים, אבל פולק משוכנע שהמאבק הזה הוא ששלח אותו קדימה והציב אותו במקום ה-15 בעולם ובעמדה של מועמד למדליה אולימפית.

"כשאתה מגיע לאימון, אתה רואה שבכל משקל יש לך שלושה או ארבעה ג'ודוקא, וב-66 אנחנו מתאמנים אולי משהו כמו 20 באותו משקל. לא יודע איך להסביר את זה", הוא אומר. "כולם מתאמנים יחד, ולדעתי יש פה יתרון אדיר. אני תמיד אומר שמחנות אימון זה משהו שמועיל מאוד, אבל לי אין תירוץ להגיד שלא היו לי מספיק יריבים. תראה את אורי ששון (סגן אלוף אירופה שמתחרה בקטגוריית משקל של מעל 100 ק"ג, א.ק). הוא כישרון אדיר, אבל אין לו מספיק יריבי אימון. לי יש את התנאים המושלמים וכל המעטפת מסביב".

- והמאבק הזה בינך לברוך וטל קידם אותך?

"זה משהו שרק מרים אותך. תחשוב שהייתי עכשיו לבד בלי מתחרים והייתי מתמודד עם עצמי. איפשהו היה לי את המקום לנוח קצת, למרות שזה הרבה מאוד תלוי באופי של הספורטאי. כשיש לך שני ספורטאים שהם על הגב שלך, כמו שאומרים, אתה כל הזמן מרגיש בתחרות. אתה רואה שמישהו מהם מתאמן יותר חזק ממך, אז אתה לא יכול להרשות לעצמך שדבר כזה יקרה. אתה מחפש לעשות גם עוד אימון. או אם מישהו מתחזק קצת יותר וכולם מסיימים, במקום לישון צהריים, הייתי הולך לחדר כושר. זה גרם לי להביא את עצמי יותר טוב".

- ואתה מרגיש שהשתנית בעקבות המאבק הזה?

"הדוגמה הכי טובה זה שאם מסתכלים שלוש או ארבע שנים אחורה, אני זוכר שהיה צריך לדחוף אותי להתאמן. היה לי את הכישרון שלי, אבל לא אהבתי להתאמן. פתאום בשנה האחרונה מתחננים אלי שאני אפסיק להתאמן ומוציאים אותי בכוח. אני מניח שלתחרות הזו היה חלק גדול בזה".

- ובכל זאת עצוב ששני ספורטאים ברמה גבוהה יחסית כנראה לא יהיו הפעם באולימפיאדה.

"נכון. הם ברמה גבוהה מאוד ואני מאמין שגם אחרי שייקבע מי נוסע לאולימפיאדה באופן סופי, הם ימשיכו להיות חזקים במשקל הזה".

- לסיום, תספר קצת על העבודה עם אורן סמדג'ה. מה הוא הוסיף או שינה בנבחרת?

"אורן הוא ווינר ברמות שאנשים לא מבינים בכלל. הוא שינה את כל התפיסה שהייתה בג'ודו. פעם השאיפות היו קצת שונות. כשהוא הגיע, אני זוכר שהייתי אז בן 19, והוא היה עובר בינינו והיה אומר לנו: 'אתה לוקח מדליה באליפות העולם, אתה מועמד למדליה אולימפית'. בינינו לבין עצמנו אמרנו: 'איזה חי בסרט'. לי הוא אמר שאני אהיה באולימפיאדה, וזה קרה רק כשנכנסתי לבוגרים. הוא שינה את כל התפיסה שלנו כי עכשיו אני מגיע לכל תחרות, גם אם זה נגד אלוף העולם, והוא מצליח לתת לי איכשהו את התחושה שאני פייבוריט. אם אתה מפסיד, אתה מוצא את עצמך בהלם שהפסדת. זה השינוי המשמעותי. אגב, הוא יכול לעשות את כל זה גם בלי לדבר. הוא פשוט נותן לך להרגיש ככה, וזה מה שהופך אותו למאמן מצוין".

כרגיל, אנחנו מקנחים את המדור האולימפי עם החידון האולימפי, והפעם על הכיסא יושבת מעין דוידוביץ', עוד מועמדת למדליה אולימפית, בעיקר אחרי שתי הזכיות שלה במדליות ארד באליפות העולם ב-2013 ו-2014. הפעם, שום מילה על פוליטיקה ועל ISR.

- מעין, שאלה ראשונה: מי הישראלי שהביא את ההישג המשמעותי ביותר בשייט באולימפיאדת ברצלונה?

"בטח עמית ענבר".

- נכון. את זוכרת באיזה מקום הוא סיים?

"מקום שישי, שביעי?".

- קרוב, מקום שמיני. אבל צדקת. נקודה ראשונה. שאלה שנייה: באיזה מקום סיימה ירדן ג'רבי את אליפות העולם בג'ודו השנה?

"במקום השלישי".

- לא. אולי התבלבלת עם אליפות אירופה ששם היא סיימה במקום השלישי. היא סיימה במקום החמישי.

"אה, באסה".

- ממשיכים, שאלה שלישית: מי מחזיקה בשיא הישראלי בקפיצה לגובה?

"דניאל פרנקל".

- זוכרת כמה?

"1.91?".

- לא, 1.94, אבל התשובה נכונה, יש לך שתי נקודות. שאלה רביעית: מי היה הספורטאי הישראלי הצעיר ביותר באולימפיאדת בייג'ינג?

"הייתי בבייג'ינג, אז אני צריכה לזכור. זה בטח בהתעמלות האומנותית, לא? נטע ריבקין?".

- אכן כן, היא הייתה אז בת 17. נקודה נוספת. שאלה חמישית: ומי היה המבוגר ביותר בבייג'ינג?

"בטח גיא סטריק. אני מהמרת עליו".

- לא. היילה סטאין בגיל 53. שאלה שישית ואחרונה: מי סיים במקום השני בריצת הגמר ל-100 מטר באליפות העולם האחרונה?

"בולט ניצח, השני היה האמריקאי, נכון? גאטלין".

- יפה מאוד. סיימת עם ארבע נקודות.

1. יעקב טומרקין 4.5 נקודות

2. מעין דוידוביץ' 4 נקודות

3. שגיא מוקי 3.5 נקודות