וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

משחקים בנדמה לי: על איכות שידורי הענפים הקטנים באולימפיאדה

הפריסה וכתבות האולפן של ערוץ הספורט מריו 2016 מרשימים ויפים, אבל הטיפול החי בענפי הספורט הקטנים והלא מוכרים לא יכול להיות מופקד בידי אנשים שלא מבינים ולא מתכוננים. ד"ר אילן תמיר על שידורי האולימפיאדה

צילום מסך

בווידאו: המשדר האולימפי של וואלה! ספורט

אזרחים ישראלים רבים ישבו אמש (שני) ועקבו בהתרגשות ובציפייה אחרי המסע של שגיא מוקי. בין קרב לקרב, ניתן היה גם לקבל הצצה וליהנות ממגוון הענפים הרחב שיש למשחקים האולימפיים להציע. אמנם מעטים באמת מתעניינים ועוקבים באופן קבוע אחרי קפיצה למים, ירי בצלחות חרס ותחרויות סייף, אבל המשחקים האולימפיים הם הזדמנות נפלאה וכמעט יחידה להיחשף ולהכיר ענפים וספורטאים שמציגים יכולות מקצועיות מרשימות ומספקים חוויה רגשית ואסתטית נדירה.

ענפי ספורט רבים עוברים מתחת לרדאר התקשורתי בשגרה ולכן שידורי המשחקים מהווים הזדמנות יוצאת דופן להעשיר את הצופים בידע וסיפורים סביב הענפים האלמוניים. אבל דווקא את ההזדמנות הזאת האולפן החי של ערוץ הספורט פספס כשהגיע לא מוכן ולא נתן כבוד, בעיקר לצופים. יותר מדי פעמים מצאו את עצמם שדרי ופרשני האולפן מגמגמים מול תחרות לא מוכרת ומופתעים, כאילו לא ידעו מראש על עצם קיומה. "אני לא מכיר את הענף הזה", " אני לא איש מקצוע", העין שלי לא מקצועית", "אני מנחש", "לא בטוח" - היו רק חלק מהביטויים שנשמעו אמש על ידי חברי הפאנל באולפן.

גמר קפיצות למים לנשים, ריו 2016. רויטרס
אף מילה על הקפיצה הנדירה/רויטרס

הקושי במעבר מענף לענף מובן ואפילו מעורר הערכה, אבל אי אפשר, מהצד השני, להפקיר לחלוטין את הצופה לטאלנטים באולפן בלי ידע בסיסי בענף אותו הם משדרים. כמה ספורטאים מתחרים? איך מחושב הניקוד? כמה שופטים מנקדים? האם אנחנו עדים להפתעה? את כל הנתונים שמרכיבים סיפור טוב שכחו, במקרה הטוב, או לא ידעו לספר לנו. בזמן הקפיצה, הכמעט מושלמת, של זוג הסינים (בתחרות הקפיצה הסינכרונית למים מ-10 מטר), המשיך הפאנל לדון בנבחרת הג'ודו של פונטי מ-1992, בלי לומר מילה על הקפיצה הנדירה שמוקרנת מול עיניהם. כשהסייפות הרוסיות התמודדו זו מול זו, בדרמה אדירה (חרב אישי לנשים) הצופים לא ממש הבינו מתי נדלקת הנורה ולמה? ובעת הירי לצלחות החרס (טראפ גברים) ציינו חברי הפאנל כי אינם יודעים מאיזה צד עפה הצלחת וכיצד מתפזרות הכדוריות שנורות מהרובה. לא מגיע לנו יותר?

חשוב לציין שהפריסה של צוותי השידור והשידורים מהשטח, כמו גם הכתבות והסיכומים שערכו אנשי ערוץ הספורט, מרשימים ומהנים. דווקא על רקע זה, הפער משידורי האולפן רק מתחדד. אולפן חי צריך להיות נעים וקליל, אבל זה לא חייב להיות על חשבון המקצועיות. די היה לצפות בקטעי הרמת המשקולות, שלוו בפרשנות משובחת, כדי להבין שאפשר לשלב בין השניים. אף אחד לא מצפה מהערוץ המשדר להחזיק עשרות פרשנים באולפן לכל מעבר של המצלמה מענף לענף, אבל זה לא מוגזם לדרוש מהשדר והפרשן באולפן להתכונן ליום השידורים. היו להם רק ארבע שנים לעבור על החומר מאז שענפים אלו הוזכרו בשידור בפעם האחרונה....

ד"ר אילן תמיר, מומחה לתקשורת וספורט מביה"ס הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל.

  • עוד באותו נושא:
  • ריו 2016

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully