בגיל 49, 16 שנה אחרי שזכה במדליה האולימפית הראשונה שלו, פאהיד אל-דייחאני עלה אתמול (רביעי) לראש הפודיום בריו דה ז'ניירו. אל-דייחאני הוא קצין בצבא כוויית, אבל כשהוא קיבל את מדליית הזהב אחרי שניצח בתחרות הירי בצלחות חרס, ההמנון של מולדתו לא התנגן. במקומו הושמע המנון המשחקים האולימפיים והונף הדגל האולימפי.
כוויית הושעתה מהמשחקים האולימפיים ב-2016 בגלל שורה של התערבויות בוטות של השלטון בענפי הספורט. כבר ב-2010 הוועד האולימפי השעה את המדינה הקטנה מהמפרץ, אבל הוא הסיר את ההשעיה לפני אולימפיאדת לונדון 2012. גם נבחרת הכדורגל של כוויית הושעתה בעבר מתחרויות בגלל סיבה דומה.
אל-דייחאני שזכה במדליות ארד ב-2000 וב-2012, הופיע אתמול באולימפיאדה השישית שלו ברציפות, אבל זו הפעם הראשונה שהוא עשה זאת כחלק ממשלחת הוועד האולימפי. המשלחת הזו - ה-Independent Olympic Athletes - היא רעיון שיצא לדרך ב-1992 ושבמרכזו הרצון לאפשר השתתפות לספורטאים ממדינות שלא רשאיות להשתתף באולימפיאדה.
ב-1992 המשלחת של הוועד האולימפי כללה לא פחות מ-58 משתתפים. ב-2000 היו שם ארבעה ספורטאים ממזרח טימור וב-2012 שלושה מקורסאו ואחד מדרום סודן. באולימפיאדה הנוכחית המשלחת הזו כוללת תשעה ספורטאים, כולם מכוויית. ב-1992 שלושה אקס-יוגוסלבים זכו במדליות כסף וארד, אבל אל דייחאני הוא הראשון שעונד את הזהב.
"אני לא יכול לתאר את ההרגשה שלי", אמר הקלע הוותיק שזכה בכל שלוש המדליות של כוויית בהיסטוריה, "זכיתי במדליית זהב - ההישג הגדול ביותר שיש - אבל הדגל של המדינה שלי לא הונף. אני מאוד פגוע, אני בקושי מצליח לא לבכות".