הטנגו האחרון: מייקל פלפס וריאן לוכטה יחתמו את היריבות הענקית עם גמר ה-200 מעורב

בווידאו: מתוך המשדר האולימפי של וואלה! NEWS

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

המבחנים האמריקאים לאולימפיאדה, ומייקל פלפס הוביל את שחייני גמר ה-200 מעורב. זה היה בתחילת יולי, באומהה, נברסקה. בדרך למקפצות הוא הרגיש רגל נוגעת ברגלו. זה היה ריאן לוכטה. זה חייך אל זה, וכששניהם עלו על המקפצות החיוך הפך לצחוק של ממש. 200 מטר לאחר מכן פלפס עצר את השעון 31 מאיות לפני לוכטה, ושניהם שוב חייכו, ואז התחבקו. זו פעם רביעית שהם מתחרים במשחק הזה במבחנים האמריקאים, פעם רביעית שפלפס מנצח, בהפרש מצטבר של 82 מאיות. "המשחקים בינינו משוגעים", אמר פלפס. "נראה שזה תמיד מגיע לנגיעה". זו היתה תצוגת תכלית לפלפס נגד לוכטה -- חברים טובים, יריבים יותר טובים ומייקל בדרך כלל נוגע קצת לפני ריאן. "הסתכלתי מעלה וראיתי שאני שני", שיתף לוכטה אודות המשחה בנברסקה. "אבל לא על זה חשבתי. הסתכלתי על מייקל וחשבתי: ואוו, המסע שלנו מגיע אל סופו".

זו הייתה כנראה הפעם האחרונה שהם התחרו האחד בשני על אדמת ארצות הברית. כתבתי "כנראה" כי עם שני אלה, אי אפשר באמת לדעת. תשאלו את לוכטה על ה-1,000 דולר שפלפס עדיין חייב לו. כשהשחיין הטוב בהיסטוריה הודיע על פרישה, אחרי לונדון, לוכטה לא האמין והשניים התערבו. פלפס חזר, לוכטה צדק ועדיין מחכה לתשלום. אם שואלים את ריאן, פלפס יתחרה גם בטוקיו. עבור לוכטה, אולי היה מוטב לו להפסיד באותה התערבות. לוכטה המחומצן הוא לא רק שחיין. הוא אייקון ריאליטי, דמות-דמות, בדרן, פלייבוי, מה שתרצו. אבל בעולם ללא מייקל פלפס, ריאן לוכטה הוא גם ובעיקר השחיין המעוטר בהיסטוריה.

לוכטה כבר חגג 32, זקן במונחים של שחייה. זה לא רק המאזן האולימפי האדיר גם כך (ותחשבו איך היה נראה אילולא פלפס); כולל אליפויות עולם ותחרויות נוספות, לוכטה מחזיק במאזן חולני של 54 מדליות זהב ו-90 מדליות בסך הכול. הוא גם מחזיק בשיא העולם ב-200 מעורב, אותו קבע כשניצח את פלפס באליפות העולם בשנגחאי ב-2011, ומחזיק גם בתוצאה השנייה אי פעם במשחה הזה. פלפס ניצח ב-400 מעורב בבייג'ינג, לוכטה החזיר לו בלונדון.

לוכטה גדל בדייטונה ביץ', בגיל שמונה התחיל לשחות, ולא בשביל המדליות. "יותר מהזהב, רציתי את השם שלי על הכובע", סיפר. "כשזה סוף סוף קרה, אמרתי לעצמי 'עשיתי את זה'". הוא ליצן אמיתי. פרובוקטור. גם לפלפס היו את עיסוקיו המפוקפקים, עם הנהיגה בשכרות, הגמילה, הדיכאון, הסמים. אבל לוכטה זה שואו אמיתי. גם בריו, כך דווח, חברתו -- כוכבת פלייבוי קיילה ריי ריד -- הגיעה להתייחד. הרשת מלאה בזמן לוכטה, והרוב שופך מצחוק.

ב-2014 גם הוא כמעט פרש. שנה לפני כן שתי פציעות ברך. ריו לא נראתה באופק. בסוף התחרט, השתקם וחזר חזק יותר. כמובן, הוא כבר לא ילד, והוא שינה קצת את הדיאטה. את ימי הפיצה והכנפיים של שישי הוא לא בדיוק חזל"ש. זה עדיין באנקר, מספרים, גם אם למחרת יש משחה על הזהב.

ועדיין, למרות לא מעט זהב, ביריבות הזו הוא כמובן הסיידקיק, מספר 2. אמש, זה שוב היה כך בחצי הגמר ב-200 מעורב, המשחה שהכי ממצה את הדו-קרב הזה. הם שוב שחו אחד ליד השני, פלפס שוב סיים ראשון, לוכטה שוב שני. בשלושת הפודיום האחרונים של ה-200 מעורב, שניהם נכחו. בשלושתם פלפס הכי בטופ, לוכטה סיים שני פעמיים והוסיף גם ארד. שניהם ביחד מחזיקים ב-13 התוצאות הטובות ביותר אי פעם. הלילה, וראוי לקחת בחשבון את קוסוקה הוגינו היפני ואף את טיאגו פריירה הברזילאי, זה המשחה החשוב ביותר של שני החברים האמריקאים, הקרב הרציני האחרון ב"אחת היריבויות הכי טובות בהיסטוריה", כפי שמעיד לוכטה בעצמו. יריבות שהחלה ב-200 מעורב באולימפיאדת אתונה, תסתיים ב-200 מעורב באולימפיאדת ריו. "אין כזה דבר משחה מושלם, אבל כדי לנצח את פלפס או כדי להשיג זהב באולמפיאדה, אצטרך לעשות משהו מיוחד", אמר השבוע לוכטה. "אני יודע שאני מסוגל לכך".

יריבים היו תמיד, אבל חברים ממש לא. בשנים הראשונות הם לא אהבו אחד את השני, בלשון המעטה. אט אט התקרבו (כמו כל נבחרת השחייה):

ובריו הם גם חולקים חדר בכפר האולימפי, ביחד עם החבר למשלחת קונון דוייר. "הם מסתדרים מצוין", הוא סיפר לתקשורת האמריקאית, "אבל כשנכנסים למים, הם כל כך רוצים לנצח אחד את השני. על המקפצה זה הכי רציני שיש, אבל כשהם לבד בחדר לא היית מתאר שהם אי פעם התמודדו זה עם זה. הם משחקים קלפים, צוחקים, מבלים, כלום לא מזכיר את העובדה שהם ניסו להרוג אחד את השני ב-200 מעורב כל כך הרבה פעמים". "אני פשוט חושב שהתבגרנו", פלפס אמר במסיבת עיתונאים. "פתאום מתחשק לי לדבר איתו ולצחוק איתו, יותר מאשר בעבר".

היטיב לסכם את מערכת היחסית פאט פורד הנהדר מ-"Yahoo":

"בלי מייקל פלפס, ריאן לוכטה כנראה היה השחיין האמריקאי הכי טוב אי פעם. בלי ריאן לוכטה, מייקל פלפס כנראה לא היה השחיין הכי טוב בכל הזמנים". ולפני שאתם מרימים גבה, הנה הגיבוי של פלפס בעצמו, כפי שאמר ללוס אנג'לס טיימס: "אני לא יודע אם יש מישהו אחר בעולם שהיה מוציא ממני את המיטב כמו שריאן עושה". "הוא עשה אותי שחיין טוב יותר", החמיא לוכטה, ופלפס נעל: "אנחנו לוקחים זה את זה לרמה אחרת, וזה נכון במיוחד ל-200 מעורב".

אז הנה, הלילה, הקרב במעורב. כל הסגנונות, מספר 1 נגד מספר 2 של כל הזמנים, 37 מדליות ביחד. שני החברים, היריבים הכי גדולים, וכמו שפלפס הגדיר בעצמו, "הזקנים". 200 מטרים אחרונים. תנצרו כל רגע.

השחיין האתיופי, רובל קירוס האבטה (לפי קופירייטרים אכזריים, 'Robel the Whale'), סיים סוף סוף את המשחה ל-100 מטר חופשי אבל עדיין לא סיים לעשות גלים. הסטודנט האבטה, בנו של נשיא איגוד השחייה האתיופי ונושא דגל המשלחת (נפוטיזם לכאורה?), סיכם את הופעתו המכובדת, מקום 59 ואחרון — היחיד ששחה את המשחה ביותר מדקה. שיאו האישי הוא 59.08, והוא הסביר את ההאטה בכך ששריריו נמתחו באימון הבוקר. האבטה שלנו הודיע שלא יתחרה באולימפיאדה נוספת, ולרויטרס סיכם: "רציתי לעשות משהו שונה עבור המדינה שלי, וזו הסיבה שבחרתי בשחייה. באתיופיה, בכל יום שאתה מתעורר, אתה רץ. לא שוחה. אבל אני לא רציתי לרוץ, אני רציתי לשחות".

"לא משנה איפה סיימתי ב-100 מטר", אמר המסיים אחרון. "רציתי להיות שחיין אולימפי שמייצג את המדינה שלי. וזה מה שאני — שחיין אולימפי".

קריסטין ארמסטרונג היא גם גרושתו של הרוכב המפורסם אי פעם (תלוי את מי שואלים, ומתי), אבל היא בעיקר רוכבת אופניים מוצלחת בעצמה. ולא, לא מדובר באותה אישה. את האקסית של לאנס נשאיר בצד, ונספר על קריסטין אחרת לגמרי, שזכתה אמש בזהב אולימפי ברכיבה של 29.7 קילומטר נגד השעון. 44:26.42 דקות ארך התענוג, חמש שניות לפני הרוסייה אולגה זבלינסקייה, שסיימה שנייה. זה הזהב האולימפי השלישי ברציפות של ארמסטרונג — הישג היסטורי. לא רק השם שלה מיוחד, גם הגיל. היום, מזל טוב, היא חוגגת 43.

ב-2009 היא פרשה כדי להקים משפחה. אתמול בריו, הבן לוקאס חזה מקרוב באימא שלו, אלופה אולימפית.