בווידאו: משדר האולימפיאדה היומי
לאחר שרשרת המדליות יוצאת הדופן במושגים מקומיים, חזר הספורט הישראלי לשגרה, ושוב לא עלה על הפודיום בימים האחרונים. אפשר היה לצפות כי זה יגרום למאניה להתחלף בדיפרסיה, ומי שהתיישב מול הטלוויזיה, שם אטמי אוזניים כדי להתגונן מפני צרחות ה"אוי, דוודוביץ'" למיניהן.
אלא שזה לא קרה. לשם שינוי, החרבות נשארו בנדן. סיקור המשלחת הישראלית והאולימפיאדה כולה בערוץ הספורט היה מאופק להפליא השבוע. בלי נבואות זעם לאומיות ובלי סגירות חשבון אישיות, בלי עקיצות אינטרסנטיות ובלי נאומי תוכחה. בשלב מסוים, כבר נדרש מאיתנו לשפשף את העיניים ולרחוץ את התנוך כדי להאמין שזה באמת כך, ורק אז, יכולנו גם להתפנות להבין למה: פשוט כי לא היה מי שיתלהם, ולא היה לו איפה.
אם זה בכוונה ואם זה בשל האינטנסיביות של לוח האירועים שלא הותירה לכך מקום, ויתר הערוץ על האפשרות להרים כהרגלו גרסה אולימפית של "יציע העיתונות". גם פרלמנטים ותוכניות פטפטת אחרות נחסכו מאיתנו, ואף ב"חדשות הספורט", הזירה המסוכנת מכולן, ויתרו על השומן המיותר לטובת תפריט דיאטה מזין: תקצירים, פרשנויות מקצועיות וקצרות בהמשך להן ופינות צבע מוצלחות, ובראשן פינת ריקודי הניצחון היומית של גבריאל היידו ועמרי מנהיים.
אם נתייחס לפורמט הזה כפיילוט לקראת אידיאולוגיית שידורים עתידית, הרי שהוא עבר בהצלחה. במסעדת דגים רצוי להזמין דגים, ואף ערוץ הספורט טוב יותר כשהוא משדר ספורט. גם הקהל, בלשון המעטה, ממש לא מתלונן, אז למה לא להמשיך בקו הזה?
אם יש דבר שאולימפיאדת ריו הוכיחה, זה עד כמה ספורט הוא דבר נפלא ומרתק בצורתו הטהורה ועד כמה הקהל לא טיפש ולא צריך שיטמטמו לו אותו. אז אם יש לקח שהערוץ צריך לקחת ממנה, זה שהגיע הזמן להוריד את המשקולות המיותרות על גבו.
הערוץ, בהכנסתו לחיינו את "יציע העיתונות", היה מן התורמים העיקרים להתפתחות תרבות הפאנלים, תופעה ייחודית במציאות הישראלית, ואחת האחראיות המרכזיות להתבהמות הדיון הציבורי. רק יאה, אם כך, כי הוא יפנה מן השולחן את הדייסה שבישל.
יהיה בכך גם תיקון עוול היסטורי. "יציע העיתונות" הרי התחיל כחיקוי לתוכנית של ESPN, רק שבערוץ הישראלי לקחו את הפורמט הספורטיבי והענייני ופיתחו אותו לכדי מוטציה דוחה. הסתדרנו בלעדיה במשך הימים האחרונים, ונחיה בשלום גם אם לא תחזור במהלך העונה השוטפת או באירוע הבינלאומי הגדול הבא.
על פניו, זה ייצור בעיה אחרת: הסתלקות הנגעים הללו תשאיר את ערוץ הספורט על שלל זרועותיו עם המון משבצות שידור ריקות, בעיקר בהתחשב בכך שאין לו זכויות על הליגות באנגליה ובספרד, למשל. הפתרון הקל הוא למלא אותם ב"יציע העיתונות" וכדומה, אבל כל דבר אחר שישים במקומו יהיה טוב כפליים.
זה יכול להיות תוכניות תקצירים, בלי דיבורים, רצף קליפים של שירים וסלים, כמה כתבות צבע שחוברו להן יחדיו או אפילו סתם שידורים חוזרים. כן, בדיוק כמו שעושים בצ'רלטון. ואלה יכולים להיות שידורים ישירים, של מפעלים אזוטריים, זולים וקלים יותר להשגה: אם העם צלח עכשיו שבועיים של תחרויות טרמפולינה, הוא יסתדר גם עם גביעי ראגבי, הליגה הצרפתית בכדורסל וכדומה. זה לא ברצלונה-ריאל, ועדיין זה ספורט נטו ולכן עדיף על "יציע העיתונות".
לפעמים, הצעד הכי נכון שעסק יכול לעשות הוא ליישר קו עם המתחרים שלו. אולימפיאדת ריו היא הדבר הכי טוב שקרה לערוץ הספורט כבר מזמן, כי אולי היא תכריח אותו להבין שהגיע הזמן לאמץ את הסיסמה "פחות דיבורים, יותר שידורים".