כעת כולם יודעים איך קוראים לו: סרג' גנאברי חזר לבמה המרכזית

מסוט אוזיל הוא מעריץ גדול. "אתה מראה לכל העולם איזה שחקן מוכשר אתה", כתב כוכב ארסנל לעמיתו הצעיר סרג' גנאברי בפייסבוק, וההתלהבות בגרמניה גדולה. עד לא מכבר, שמו של הקיצוני בן ה-21 היה כה לא רלוונטי שאף אחד לא ממש התעניין כיצד צריך לבטא אותו, והדרך הנכונה היא נאברי, כי אביו מחוף השנהב. ואולם, איך שלא תקראו לו, הוא הגיבור הגדול של טורניר הכדורגל באולימפיאדה עד כה. בלעדיו, הגרמנים לא מעפילים לגמר מול ברזיל, אלא מודחים בשלב הבתים.

נדרשה עזרה קטנה על מנת להגשים את החלום. אחרי שנתיים במהלכן גנאברי כמעט ולא ראה דשא, המאמן הורסט הרובש היסס לכלול אותו בהרכב, והקשר המחונן פתח את הטורניר על הספסל. אלא שליאון גורצקה נפצע בכתפו כבר בתחילת המשחק הראשון מול מכסיקו, וגנאברי נכנס כמחליף במקומו. תוך דקות ספורות, היה ברור שהוא לוקח את האחריות על כתפיו.

התותחן היה מעורב ברוב המהלכים של גרמניה, זהר באגף השמאלי, והבקיע שער נאה בדרך לתיקו 2:2. במשחק השני, מול דרום קוריאה, תרומתו היתה גדולה אף יותר. גנאברי כבש שער שיוויון מצוין במחצית הראשונה, אבל גרמניה היתה בפיגור 3:2 בזמן פציעות. הפסד שלח אותה כמעט בוודאות הביתה, וגנאברי מנע אותו כאשר השלים צמד בבעיטה חופשית.

ההקלה היתה עצומה. "הוא הציל אותנו", אמר השוער טימו הורן, ובלם דורטמונד מתיאס גינטר הגדיר אותו כ"מושיע". אוזיל יצא מגדרו, והמאמן הרובש היה הנחרץ מכולם: "סרג' הראה לכולם. מעצבן אותי שהוא לא קיבל הזדמנויות וגיבוי במועדון שלו". זו היתה תקיפה ישירה של ארסנל וארסן ונגר, וקשה לומר שהיא לא מוצדקת. באנגליה לא מימש גנאברי עד כה אפילו מאית מהפוטנציאל העצום שלו, ואפשר היה להרגיש כי הזמן הולך ואוזל.

ההרפתקה הזו החלה עוד ב-2010, כאשר ארסנל זכתה במאבק קשה על שירותיו של ילד פלא בן 15 שליהטט באקדמיה של שטוטגרט ומשך סקאוטים נלהבים מכל רחבי אירופה. התותחנים עקבו בדריכות אחרי הביצועים הווירטואוזיים של גנאברי, ו-ונגר אישר אישית את ההחתמה תמורת 100 אלף ליש"ט בלבד. זו היתה אמורה להיות גניבת העשור, וההתקדמות הראשונית היתה מרשימה. בגיל 17 כבר היה הגרמני בסגל הקבוצה הראשונה וערך הופעות בכורה בפרמיירליג ובליגת האלופות. בחלוף שנה, בספטמבר 2013, כבש הגרמני גם שער ראשון, בניצחון בסוונסי. הוא הוכתר לכובש הצעיר השני בתולדות המועדון, אחרי ססק פברגאס, וסחט מחמאות גדולות מהמנג'ר. לגנאברי יש לא רק כשרון, אלא גם אישיות על המגרש. הוא משחק עם בטחון עצמי ומפתיע אותי לטובה", אמר ונגר.

הרושם היה כה חזק, עד שגנאברי יכול היה להגיע לברזיל שנתיים לפני האולימפיאדה. האנסי פליק, עוזרו של יואכים לב בנבחרת גרמניה, הצהיר במהלך עונת 2013/14: "אם סרג' ישחק בקביעות ויפגין יכולת גבוהה, אולי תהיה לו הזדמנות להיות בסגל למונדיאל". אלא שזה היה ממש מוגזם. גנאברי בעיקר ישב על הספסל, ולא נלקח בחשבון לקראת גביע העולם בכל מקרה כאשר נפגע בברכו לקראת סוף העונה. איכשהו, היה טבעי שבעיות רפואיות יעצרו את המומנטום של כוכב ארסנל – מעטים השחקנים באצטדיון האמירויות שמצליחים להימנע מפציעות. אצל גנאברי, הנסיבות היו כמעט טרגיות. אחרי שהחלים, הוא נפצע שוב בקיץ 2014, והפעם נעדר שנה שלמה מהמגרשים. כל המוניטין שצבר עד אז נעלם כלא היה, והאוהדים פשוט שכחו אותו.

בקיץ שעבר, החליטה ארסנל להריץ את הכוכב הצעיר ששב לכשירות בהשאלה, והעבירה אותו לווסט ברומיץ'. גנאברי שותף ל-12 דקות בהפסד לצ'לסי, ועבר בתנועה מבריקה את פברגאס בנגיעתו הראשונה בכדור, אבל אז התברר שהיעד היה שגוי באופן קיצוני. התותחנים סברו שווסט ברומיץ' זקוקה ליצירתיות של הגרמני, וזה יאפשר לו לקבל דקות רבות, אבל טוני פוליס לא בדיוק סומך על צעירים מסוגו. "סרז' הגיע לכאן על מנת לשחק, אבל נכון לעכשיו הוא פשוט לא ברמה של הליגה. הוא שיחק בעיקר באקדמיה, ואין לו נסיון ממשי בפרמיירליג. אני צריך לבחור הרכב שמסוגל לנצח", אמר המנג'ר הוולשי וזרק את הגרמני הישר לקבוצה הצעירה.

במקום להחזירו באופן מיידי, העדיף ונגר לתת לגנאברי "הזדמנות" להיאבק על מקומו, וכך הוא התבזבז במשך חודשים ארוכים. כאשר הוחזר לבסוף בפברואר, היה קרוב הגרמני לעבור בהשאלה נוספת לברייטון או לצ'רלטון בליגת המשנה, אך המגעים לא הבשילו. בשורה התחתונה, הוא לא שיחק כלל. עונה אחת הלכה לאיבוד בגלל פציעה, עונה נוספת בגלל טיפול שגוי של המועדון, והנה לכם – מילד פלא הפך גנאברי לפספוס וכשרון לא ממומש. סוג של פלופ – ולא באשמתו. דוגמא קלאסית לחוסר מזל שיכול להוריד לטמיון קריירה פוטנציאלית נהדרת.

בשבועיים האחרונים הוכח שהפוטנציאל עדיין שם, ועוד איך. אחרי ההצגות הנהדרות בשני המשחקים הראשונים, נמשכה התנופה עם צמד ב-0:10 הקליל על פיג'י שהבטיח העפלה, וגם ברבע הגמר מול פורטוגל הוביל גנאברי את הגרמנים. אמנם היו לגנאברי כמה החמצות, אבל הוא גם שבר את הקרח עם סיומת קטלנית לפינה הרחוקה על סף השריקה להפסקה, והנבחרת של הרובש דהרה ל-0:4. ניגריה נוצחה 0:2 בחצי הגמר, וכעת ניצבת גרמניה במרחק נגיעה מזכיה נוספת במדליות זהב על אדמת ברזיל.

הסגל של הרובש עתיר בכוכבים מוכחים מהבונדסליגה. התאומים לארס וסוון בנדר הגיעו על תקן שחקני חיזוק מעל גיל 23. יוליאן בראנדט מלברקוזן כמעט נכלל בסגל של לב ליורו 2016, גינטר מככב בדורטמונד, ומקס מאייר הוא היהלום החדש של שאלקה. על רקע זה, היותו של גנאברי השחקן הבולט של גרמניה מהווה הישג אמיתי. אם הגרמנים ינצחו את ניימאר והמארחת הלילה, הוא עשוי להיות הכוכב המצטיין של הטורניר כולו, ואולי גם מלך השערים – הוא מוביל את הרשימה כעת עם שישה כיבושים לצד חברו לנבחרת נילס פטרסן. האולימפיאדה שינתה לחלוטין את הכל. הוא כבר לא כשרון עבר דועך, אלא סופר-סטאר פוטנציאלי.

לפתע, נאלץ ונגר להתמודד עם ביקורת של הרובש ועם הדיווחים על קבוצות שעומדות בתור כדי להחתים את גנאברי. שטוטגרט, שירדה ליגה וזקוקה נואשות לשחקן מסוגו, משתוקקת להחזיר את הבן הגולה הביתה. הרטה ברלין ופרנקפורט מוכנות לתת לו את הבמה המרכזית בבונדסליגה. ייתכן שאחת מהן עשויה להיות המקום הנכון עבור הגרמני בשלב זה של חייו, אבל ארסנל לא ממהרת לשחררו.

"אנחנו רוצים לשמור את גנאברי ולהאריך את החוזה שלו", אמר השבוע ונגר, "לדעתי, עמדו לצידו ברגעים הקשים. הוא לא שיחק בווסט ברומיץ', והיה צורך לשקם את הבטחון. לכן איפשרתי לו לנסוע למשחקים האולימפיים. הוא חוזר אלינו כדי להישאר". לפיכך, מכירה לא עומדת על הפרק, אבל השאלה לקבוצה גרמנית בהחלט כן, וגם זה יהיה בסדר. אחרי שנתיים של סיוט, שב גנאברי למסלול, ויש לקוות בשבילו שיזכה לשחק עם אוזיל בקרוב – הן באיצטדיון האמירויות והן בנבחרת הבוגרת. שפה משותפת יש להם מזמן.