עצת זהב: המדליסטים הישראלים מייעצים לחברי המשלחת לטוקיו

"וואו, איזה יום זה היה", נאנחה יעל ארד, וקולה רעד, כשהחזרתי אותה באחת משיחותינו ל-30 ביולי 1992. "זה יום שבו הגשמתי חלום חיים, חלום של מדינה שלמה. המון המון שמחה בלתי נשלטת שאי אפשר לתאר במילים בכלל. תחושה של סיפוק אדיר, גאווה לאומית, תחושה של שמחת המונים כזאת, שאתה מסתכל על 200 אוהדים בקהל, והם מסמלים לך את המדינה כולה. נפתח נחשול מטורף של חגיגות, שברתי מחסום פסיכולוגי, והנה, למחרת, גם אורן סמדג'ה זכה במדליה.

"היו חגיגות עד הבוקר במלון. כל הישראלים באזור, גם כאלה שבכלל לא היו קשורים למשלחת, הגיעו לשם, הצטלמו איתי, בכו, צחקו, מבול של טלפונים מהבית, מחברים, מעיתונאים. פתאום ספונסרים התחילו להתקשר. כשחזרתי לארץ, 3,000 או 4,000 איש חיכו בטרמינל, וכשיצאתי חיכתה לי מכונית 'אלפא רומאו' שקיבלתי במתנה... זה היה הזוי. באתי הביתה, כל החברים והמשפחה וחברים של ההורים היו שם, ועוגות, ומנות בגודל של בית, ולמחרת בבוקר העירו אותי בכוח וחיכו לי מאות מכתבי מעריצים. לקח הרבה מאוד זמן עד שהצלחנו להשתלט על זה".

40 שנים עברה ישראל במדבר האולימפי, מאז הופעת הבכורה שלה בהלסינקי 1952 עד לרגע שבו ארד זכתה במדליה הראשונה - מדליית הכסף בברצלונה 1992. אחרי שנים של ציפיות בלתי ממומשות וחלומות שנגוזו, הג'ודוקא עשתה זאת; אחרי שלושה ניצחונות במשקל עד 61 ק"ג, היא עלתה לגמר והבטיחה את הזכייה, וכשהפסידה לקתרין פלורי מצרפת התמלאה המדינה גאווה. רק ארד עצמה עמדה על הפודיום ובכתה. היא רצתה את הזהב.

אחרי ארד זכו עוד שבעה ספורטאים ישראלים במדליות, והיום, כשהיא נחשבת לאישה החזקה ביותר בוועד האולימפי, היא מנסה להעביר מסר שכולו השראה ליורשים: "אולימפיאדה מתנקזת ליום אחד נתון בחיים, וביום הזה הניצחון מגיע מחיבור של היכולות הפיזיות, הטכניות והמנטליות. מדליות לוקחים - לא מקבלים. בהצלחה!".

40 שנים, אם כן, חיכתה ישראל למדליה הראשונה - ורק עוד יום אחד למדליה השנייה. 24 שעות לאחר זכייתה של יעל ארד, הגיח אורן סמדג'ה מבית הניחומים במשקל עד 71 ק"ג ועשה את הבלתי ייאמן. הוא ניצח לאורך היום חמישה קרבות, בזמן מצטבר של 5:45 דקות בלבד, והטיל את יריביו בזה אחר זה אל המזרן. הוא הפך לגבר הישראלי הראשון שזכה במדליה אולימפית, וכעבור 24 שנים השלים דאבל - כשהצעיד כמאמן את אורי ששון לזכייה במדליה נוספת.

"כשהגעתי לברצלונה, ידעתי שאזכה במדליה", נזכר סמדג'ה, ושולח את ברכתו לספורטאים בטוקיו, שאת חלקם ילווה מקרוב מתוקף תפקידו כמאמן נבחרת הג'ודו. "כשהלב מלא אמונה, הוא יכול לעמוד באתגרים קשים וליצור יצירות גדולות".

גל פרידמן הוא גדול הספורטאים האולימפיים בתולדות ישראל. הוא היחיד שזכה בשתי מדליות, והוא גם היחיד עד כה שניצח בתחרות, זכה בזהב, עמד מעל הסיפרה 1 בפודיום והביא לנגינת "התקווה". הוא הגיע למשחקים האולימפיים באטלנטה כסגן אלוף העולם וסגן אלוף אירופה בדגם מיסטרל. אחרי פתיחה מסחררת, נחלש לקראת השיוטים האחרונים, וזכייתו במדליה הוטלה בספק. ניצחון בשיוט האחרון הקנה לו את הארד, והוא הביא לישראל את המדליה השלישית בתולדותיה.

פרידמן הפסיד לעמית ענבר בקרב על הכרטיס לסידני 2000, והחליט לפרוש מפעילות, אך חזר אחרי שנתיים - וב-2002 כבר הוכתר לאלוף העולם. באתונה 2004 הוא נאבק מול הגיבור המקומי היווני ניקוס קקלמנאקיס, שניצח אותו וזכה בזהב באטלנטה, ואף נבחר להדליק את הלפיד האולימפי בטקס הפתיחה.

הישראלי היה היחיד שהתברג בעשירייה הראשונה בכל אחד ואחד מהשיוטים בתחרות. הוא הבטיח את זכייתו במדליה כבר בשיוט הלפני אחרון, אך לשיוט הסיום הגיע כשהוא מדורג שני. התעלות שלו ברגע האמת הביאה לו את הזהב.

"מעולם לא האמנתי בהנמכת ציפיות, ואני לא חושב שצריך להתייחס לאולימפיאדה כאל עוד תחרות", מודה פרידמן. "כן, זו התחרות החשובה ביותר, וכן, זה רגע השיא בקריירה של ספורטאי. ברגע כזה, צריך להגיע לשיא, ואני מאחל לספורטאים שלנו שיגיעו למקסימום בטוקיו. הציפיות צריכות להיות ריאליות, ואני אופטימי".

בערב ראש השנה תשע"א, כשהמשחקים האולימפיים עומדים על סף סיום, נדמה היה שישראל תחזור מסידני בידיים ריקות. אלא שמיכאל קולגנוב חולל מהפך. הוא זכה במדליית הארד במקצה ל-500 מטרים בשיט קיאקים, וכמעט השלים דאבל, כשסיים במקום הרביעי במקצה למרחק הכפול. הוא פיספס ב-0.042 שניות את הפודיום הנוסף.

"כשאתם נהנים, אתם מסוגלים להשיג את התוצאה הכי טובה שלכם", הוא אומר לספורטאים בטוקיו. "שחקו עם קלפים פתוחים עד הסוף, וזכו להגיע לתחושת גן עדן".

12 שנים לאחר היממה החלומית של יעל ארד ואורן סמדג'ה על המזרן בברצלונה, החזיר אריק זאבי את הג'ודו הישראלי למפה האולימפית. הוא זכה במדליית הארד במשקל עד 100 ק"ג, והשלים יום גדול עם חמישה ניצחונות בשישה קרבות. אל הפודיום הגיע זאבי דרך בית הניחומים.

"אני מאחל לכל הספורטאים האולימפיים שיצליחו לטשטש את כל רעשי הרקע, ויתרכזו במה שהם עושים הכי טוב - כל אחד בענף שלו", אומר זאבי. "אני מקווה שייהנו מהחוויה. טוקיו 2020 אינה אולימפיאדה רגילה, וזה רק הופך את הכל למיוחד יותר עבור הספורטאים".

שחר צוברי דורג רק במקום ה-11 בקרב הגולשים מדגם ניל פרייד RS:X, ערב המשחקים האולימפיים בבייג'ינג, אך נאלץ לסחוב על כתפיו הררי ציפיות, ולא בכדי; ככה זה כשאתה מדיח את האלוף האולימפי המכהן גל פרידמן, וטס על חשבונו.

צוברי ניצח בשלושה שיוטים, אבל הגיע לשיוט המדליות במומנטום שלילי וכשגבו אל הקיר. סיכוייו להתברג בין שלושת הראשונים נראו קלושים מלכתחילה, והוא התעלה במאני טיים. הישראלי סיים שני בשיוט החשוב מכל, ועקף את ניק דמפסי הבריטי (שסיים שביעי) בדרך למדליית הארד.

הוא חזר למים האולימפיים ב-2012 וב-2016, וזכה גם בכרטיס לטוקיו 2020, אך דחיית המשחקים בשנה, בשל מגיפת הקורונה, פתחה מחדש את התחרות ולבסוף הוא הפסיד ליואב כהן ולא יוכל להשתתף באולימפיאדה הרביעית שלו.

לצוברי יש מסר קצר וחד להעביר לספורטאים בטוקיו: "תתחרו כאילו אף אחד לא רואה".

ב-2013, שלוש שנים לפני המשחקים בריו דה ז'ניירו, ירדן ג'רבי נכנסה להיסטוריה והפכה לאישה הישראלית הראשונה שהוכתרה לאלופת העולם בג'ודו. אחר כך, ב-2016, שוב בריו, היא הייתה לאישה הישראלית השנייה - 24 שנים לאחר יעל ארד - שעומדת על הפודיום האולימפי.

ג'רבי הגיעה לקרב על מדליית הארד מבית הניחומים, וניצחה בו את מיקו טאשירו היפנית במשקל עד 63 ק"ג. זו הייתה המדליה הראשונה של ישראל מאז 2008, וכשחזרה ארצה, אלפי אנשים קיבלו את פניה של ג'רבי בנמל התעופה בן גוריון. היא חולצה מהמהומה באמצעות ניידת משטרה.

"חמש שנים מתנקזות עכשיו לרגע אחד חשוב", מוסרת ג'רבי לספורטאים, "אבל בסופו של דבר זו אותה תחרות ואלה אותם יריבים ואותם חוקים. תתמקדו רק במה שצריך לעשות, והתעלמו מרעשי הרקע. בהצלחה!".

אורי ששון הפך לסמל עוד לפני שעלה על הפודיום בריו דה ז'ניירו. בסיום הקרב הראשון שלו, ביום התחרויות מעל 100 ק"ג, שבו ניצח באיפון את איסלאם אל-שאהבי המצרי, סירב יריבו ללחוץ את ידו מסיבות פוליטיות וספג שריקות בוז מהקהל באולם; ששון זכה בתמיכת הצופים המקומיים, והמשיך לשייט כל הדרך לחצי הגמר.

אף שהפסיד בווזארי לטדי רינר הצרפתי באופן אכזרי בשנייה האחרונה, הוא לא נשבר, וניצח בקרב הישיר על הארד את הקובני אלכס גרסיה מנדוסה בדרך להגשמת חלום חייו.

לטוקיו מגיע ששון בתור הספורטאי היחיד שכבר זכה במדליה אולימפית. "תעשו הכול כדי להצליח באולימפיאדה, ורק אז תבינו כמה חשוב לרצות להשיג דברים עם משמעות, ולהילחם בכל פחד ובכל ספק. זה פשוט שווה את זה", אומר הג'ודוקא לחבריו במשלחת.