האולימפיאדה ב-1928 התקיימה באמסטרדם, כשלראשונה במשחקים האולימפיים נערכו תחרויות האתלטיקה הקלה בהשתתפות נשים. עד 1928, נשים השתתפו בטניס, קליעה בקשת, סיוף ושחייה. האיש הבולט שדחף להשתתפות נשים בתחרויות האתלטיקה היה נשיא הועד האולימפי האמריקאי, הגנרל המפורסם דגלאס מק'ארתור, שתהילתו הגיעה במלחמת העולם השנייה ככובש הגדול של יפן.
101 נשים התמודדו באצטדיון באמסטרדם בתחרויות האתלטיקה והתקבלו באהדה גדולה אצל הצופים ביציעי האצטדיון האולימפי. בריצת 100 מטר ניצחה אליזבת רובינסון, שהקדימה את היהודייה הקנדית פאני רוזנפלד. בקפיצה לגובה זכתה במדליית הזהב הקנדית אתל קטרווד עם שיא עולם של 1.59 מטר. בזריקת דיסקוס הביאה הלנה קונופצקה את הזהב לפולין כשגם היא קובעת שיא, 39.62 מטרים. ריצת 800 מטר נשים הסתיימה בדאגה, כשכל המשתתפות היו בסיום על סף עילפון ונזקקו לטיפול רפואי. המנצחת הייתה הגרמנית לינדה רדקה - באטשאוור עם הישג של 2:16.8 ואחריה הרצה היפנית המוכרת בעולם קינואה היטומי.
הסיפור המעניין הסתתר בתחרות הסייף, שם ניצחה הלנה מאייר, בת לאם גרמניה ואב יהודי. מאייר נחשבת לאחת מלוחמות הסייף הטובות בכל הזמנים. עם עליית היטלר לשלטון היא עזבה את גרמניה ועברה להתגורר בארצות הברית. חוקי הוועד האולימפי קבעו כי ספורטאי שכבר הופיע תחת מדינה מסוימת, אינו יכול לייצג אחרת. כך חזרה מאייר לגרמניה והשתתפה באולימפיאדת ברלין 1936, שהתקיימה תחת עיניו של הצורר הנאצי. מאייר חזרה לארצות הברית והייתה שם אלופת הסייף במשך 8 שנים, עד 1946. לקראת אולימפיאדת מקסיקו 1968 הנפיקה גרמניה בול עם דיוקנם של גיבורי האולימפיאדות ומאייר בתוכם.
את מדליית הכסף באמסטרדם בזריקת דיסקוס קיבלה היהודייה האמריקאית ליליאן קופלנד. היא השתתפה בשנת 1935 במכבייה השנייה בארץ ישראל וקבעה שיאים בהטלת כידון, הדיפת כדור ברזל וזריקת דיסקוס.