האולימפיאדה הראשונה של ישראל

ההזמנה של ישראל מהוועד האולימפי הבינלאומי להשתתף באולימפיאדת הלסינקי בפינלנד הגיעה בספטמבר 1951. ההכנות נכנסו לקצב, והממשלה תרמה סכום כספי מכובד, כשגם ועדות ציבוריות, ישראלית ואמריקאית, דאגו למימון הכספי.

האמריקאים שלחו את המאמנים מונדשיין ורסקין, שהכינו את האתלטים ואת משלחת הכדורסל. נבחרת הכדורסל כללה את מרסל חפץ, יהודה וינר, דן ארז, פרדי כהן, משה "מוסא" דניאל (אביו של מוטי), עמוס לין, זכריה עופרי, אליהו עמיאל, מנחם קורמן, רלף קליין, ראובן פכר, שמעון שלח (אביו של אמיר) ואברהם שניאור. יש לציין כי ב - 1952 עדיין לא הייתה קיימת ליגת כדורסל בישראל, זו נוסדה רק שנתיים לאחר מכן.

סגל האתלטיקה הקלה כלל את אריה קלינשטאוב, אריה גליק, אורי גלין, לאה הורוביץ, אולגה וינטרברג, דוד טבק ותמר מטל. בקליעה שלחנו את אלכסנדר אלירז, דב בן דב, צבי פנקס ושמואל לובין ובשחייה את נחום בוך ויואב רענן.

איך עשתה המשלחת את הדרך מישראל לפינלנד? זה החל בטיסה מלוד ללונדון, משם בשייט לדנמרק וברכבת לשטוקהולם למספר ימי מנוחה ואימונים. משבדיה נערכה ההפלגה האחרונה לפינלנד. הישראלים שוכנו בכפר האולימפי בקפילה יחד עם המשלחות של יוגוסלביה ובלגיה. ספורטאי ישראל יצרו קשרים במהלך שהותם בהלסינקי עם הספורטאים המפורסמים ביותר בעולם, והגיעו לאימוני הנבחרות, בעיקר של ארצות הברית. ספורטאים רבים במשלחות היו יהודים, ובמסיבה שערך איש עסקים יהודי בשם נמש בכפר ליד הלסינקי השתתפו מעל מאה ספורטאים יהודים ממדינות העולם.

משלחת ישראל השתתפה בשמונה קונגרסים של ההתאחדות האולימפית, במהלכן התקבלנו לפדרציה הספורט של עמי אסיה והוזמנו רשמית למשחקי אסיה במנילה ב-1954. במהלך השהות בהלסינקי הניחה משלחת ישראל זר פרחים על קבר החייל האלמוני ועל קברות החיילים היהודים במלחמת העולם השנייה, בהשתתפות הציר א. ניסן.

ב-13 ביולי ביקרה המשלחת הישראלית בבית הכנסת הגדול, ובהמשך, בטקס הפתיחה, דגל ישראל נישא לראשונה במשחקים האולימפיים. 67 משלחות צעדו וספורטאי ישראל לבושים במעילים כחולים, מכנסיים או חצאיות אפורות. בתרועת חצוצרה לפי הלחן המיוחד שחיבר המלחין הפיני הגדול יאן סיבליוס עלה דגל חמשת העיגולים לראש התורן. נשיא פינלנד יוהו פאסיקיווי הכריז על פתיחת המשחקים לקול ירי של 21 תותחים.

• נבחרת הכדורסל קיימה שני משחקים, בהם נוצחה על ידי נבחרת הפיליפינים 57:48 ועל ידי יוון 54:52 והודחה . באתלטיקה קלה רץ דוד טבק, אביו של בני, 100 מטר במוקדמות, סיים במקום הראשון בתוצאה 10.9 והופיע על לוח החשמל באצטדיון. גם במקצה המוקדם למרחק 200 מטר סיים טבק ראשון עם 22.4. ברבע הגמר דורג במקום השישי במאה מטר ובמרחק הכפול במקום החמישי ולא העפיל לשלב חצי הגמר. אורי גלין מהפועל פ"ת לא השיג בזריקת דיסקוס את המינימום האולימפי, 46 מטר, ונשר עם זריקה של 40.70 מטר. אריה גליק רץ למרחק 400 מטר וסיים במוקדמות חמישי בתוצאה 50.2 ובריצה של 800 מטר השיג 2:00.9 דקות והודח. אריה קלינשטאוב ניתר לגובה של 1.70 מטר ונשר מהמשך התחרויות.
• לאה הורביץ, מורה לחינוך גופני, רצה 80 מטר משוכות בתוצאה 12.4 שניות, שווה לשיא שלה. לאה הייתה נשואה לשופט הכדורסל אורי זמרי. האולימפיאדה הבאה הייתה עצובה. ב-1956, בזמן שאורי שופט במלבורן, לאה הלכה לעולמה ממחלה ממארת והיא בת 33 בלבד. תמר מטל, שהייתה כדורסלנית מצטיינת במכבי תל אביב. קפצה לרוחק 5.16 מטר ולגובה ניתרה 1.40 מטר ונשרה. גם אולגה וינטרברג הודחה בזריקת דיסקוס למרחק 35.79 מטרים.
• בשחייה השיג נחום בוך במוקדמות את המקום השישי למרחק 100 מטר חתירה עם 1:05.6 ונשר מההמשך. בקליעה ברובה זעיר למרחק 50 מטר תפס אלכסנדר אלירז את המקום ה- 44 מתוך 55 משתתפים עם 1,059 נקודות . צבי פנקס מקום 41 מבין 55 משתתפים ברובה זעיר עם 1,077 נקודות. דב בן דב ירה ברובה סטנדרטי למרחק 300 מטר, וסיים במקום ה-20 עם 1,033 נקודות. שמואל לובין סיים באותו מקצה במקום ה - 25 עם 973 נקודות וכולם נשרו.
• ההישג הבולט ביותר בהלסינקי היה של קופץ המים יואב רענן. לפני האולימפיאדה הוא יצר קשר עם זריד סימאיקה, קופץ למים שהשתתף באולימפיאדת 1928 באמסטרדם בשם נבחרת מצרים וזכה שם במדליות כסף וארד בקפיצות ממגדל ומקפצה. זריד הכין את יואב רענן להלסינקי. רענן תפס מקום תשיעי בסיכום הכללי בקפיצות ממקפצה 3 מטרים, ובקפיצות ממגדל בגובה 10 מטרים, וסיים במקום התשיעי המכובד מבין 36 מתחרים.