במשלחת האמריקאית ממשיכים גם הערב (רביעי) לחבק את סימון ביילס, לאחר שנודע כי המתעמלת האגדית כי לא תיקח חלק בגמר קרב רב "כדי להתרכז במצבה המנטלי".
ביילס זכתה לתמיכה חוצת-ענפים. הכוכב האחרון שהתייצב לצידה הוא פול פוגבה, שצייץ: "רגע של חוזקה גדולה מצד סימון ביילס. אנחנו תמיד מתמקדים באספקט הפיזי של הבריאות, אבל האספקט הנפשי לא פחות חשוב. כששומרים על שניהם, אפשר להצליח בחיים. היא הגדולה בכל הזמנים".
המתעמל האמריקאי סם מיקולאק, לו זו אולימפיאדה שלישית במספר, סיפר כי בת ארצו במצב רוח טוב: "היא שמחה עם ההחלטה שלה ואסירת תודה שזכתה לתמיכה כזו מחוץ לאולם. כולם כל הזמן פשוט מנסים לעודד אותה, לשמח אותה ולגרום לה לחייך".
מיקולאק, שזכה בעבר בשתי מדליות ארד באליפות העולם ועתיד לפרוש אחרי טוקיו, הוסיף ואמר: "כולם רוצים להיות ספורטאים בלתי פגיעים, אבל לפעמים זה יותר מדי. וכשזה קורה, אתה צריך לעשות מה שהכי טוב לך. בקיץ שעבר, כשהתכוננו לאולימפיאדה, גם אני הרגשתי לחץ גדול וציפיות. הודיתי לאלוהים כשהמשחקים נדחו".
הדחייה, לדבריו, הורידה אצלו את מפלס הלחץ: "זו האולימפיאדה הכי פחות לחוצה שהיתה לי בחיים, בכל הפעמים הקודמות הרגשתי שאני באווירה מבוססת על פחד".
גם נובאק דג'וקוביץ' נדרש הערב לסוגיה והשמיע קול קצת אחר. "הלחץ הוא פריבילגיה", אמר הטניסאי הבכיר בעולם. "בלי הלחץ אין ספורט מקצועני. אם אתה שואף להיות בטופ של הענף כדאי שתתחיל ללמוד איך להתמודד עם הלחץ ואיך להתמודד עם הרגעים האלה על המגרש ומחוצה לו, עם כל הציפיות. כל הבאז והרעש זה משהו שאני לא יכול להגיד שאני לא רואה ושומע, ברור שזה קיים, אך למדתי ופיתחתי דרך להתמודד עם זה כך שזה לא יסיח את דעתי. אני חושב שיש לי מספיק ניסיון כדי ללמד את עצמי איך לעלות על המגרש ולשחק את הטניס הטוב ביותר שלי".