10,000 סימני קריאה, 10,000 סימני שאלה: על השיא של אלמאז אייאנה

למעקב בפייסבוק

אלמאז אייאנה הנהדרת — אלא אם יוכח אחרת —הייתה מקבלת את מבול הגבות המורמות, לפחות 10,000, אחת על כל מטר, גם ללא הרקורד השערורייתי של המרוץ הזה ושל השנים האחרונות באתלטיקה. היא הייתה חווה את שלל הפקפוקים גם אילולא הייתה מגיעה מאתיופיה: מדינה ששלושה מספורטאיה הושעו על שימוש בסמים רק במרץ האחרון; מדינה בה מאמן בכיר נמצא לא מזמן עם חומרים אסורים בתוך חדרו במלון; מדינה אותה התאחדות האתלטיקה העולמית איימה לזרוק בשל היעדר בדיקות ראויות; מדינה בה מדיניות הבדיקות זכתה לציון עגול מ-WADA: אפס.

לצערה, כל הנ"ל באו בשקלול עם ריצה נפלאה, נהדרת, אגדית. ובעיני הציבור הפגוע והספקני: ריצה נפלאה מדי, ריצה נהדרת מדי, ריצה אגדית מדי.

עוד בנושא:
שיא עולם עצום לאלמאז אייאנה האתיופית ב-10,000 מטר
כל מה שקרה הלילה: דרמה לדרים טים, זהב לרפאל נדאל
חדשות ריו: הופ סולו תוקפת את השבדיות, רוכבת נטשה

האתיופית העדינה והחייכנית, בת 24 ממחוז בנישאגול גומוז, עצרה את השעון אתמול בריו על 29:17.45 דקות ב-10,000 מטר. היא ניפצה את שיא העולם ב-14 שניות. היא חדשה במרחק הזה, טרייה וירוקה, אחרי שזכתה בזהב עולמי בחצי המרחק. אגב חצי המרחק, את 5,000 המטרים האחרונים של אתמול שתתה אייאנה ב-14:30.64 — עשר שניות מהר יותר מהשיא האולימפי. והיא עשתה את החלק הזה בלי תחרות.

להגנתה של אייאנה: מדובר היה במרוץ ה-10,000 הטוב ביותר בכל הזמנים. עד אתמול, חמש נשים בלבד ירדו אל מתחת לגבול 30 הדקות. אתמול, ארבע עשו זאת. בנוסף, שמונה שיאים לאומיים נשברו (אתיופיה, ארצות הברית, קניה, שבדיה, בורונדי, יוון, קירגיסטאן ואוזבקיסטאן) ו-18 אתלטיות קבעו שיא אישי. אז למה מחפשים את אייאנה? מדוע מפקפקים בהישג נהדר, מרגש, חסר תקדים? למה?

ככה.

זה הספורט וזה העידן, ותמיד קל יותר להטיל ספק מאשר להחמיא ולהתפעל. וכשמדובר בקומבו של אתלטית חדשה במרחק, מאתיופיה, ששוברת שיא בצורה כזו, הגלגלים מסתובבים מעצמם. קל וחומר (בחירה אירונית של מילים) כשמדובר בניפוץ אחד השיאים הכי מלוכלכים בהיסטוריה.

הריצה ההיא של וואנג ג'ונקסיה הסינית, ב-1993, העלתה תהיות מן הרגע הראשון. בתחרות בבייג'ינג היא ניפצה את השיא של הנורבגית אינגריד קריסטיאנסן, שב-1986 באוסלו קבעה 30:13.74. שבע שנים לאחר מכן, ג'ונקסיה השמידה את השיא הזה כששיפרה אותו ב-42 שניות. הסינית היתה חלק ממשטרו המפוקפק של המאמן מה ג'ונרן. במשך יותר משני עשורים הוא הואשם בשלל עבירות סימום. הוא תמיד הכחיש, טען ששיטותיו מיוחדות (פטריות, זחלים, דם צבים וכו') אבל לא פליליות. ג'ונקסיה מחזיקה גם בשתי התוצאות הטובות בהיסטוריה בריצת 3,000, שמאותה שנה, 1993, עומד איתן.

השנה נפל הפור. בפברואר האחרון עלו דיווחים בסין שכבר שנתיים לאחר החודש המטורף של ג'ונקסיה על המסלול, היא ותשע אתלטים ואתלטיות סיניות חתמו על מכתב שחושף את שיטת הסימום הסינית. במכתב עלה שאתלטים שסירבו להשתמש בחומרים אסורים, הוכרחו לעשות כן. שהמאמנים בעצמם הזריקו לספורטאים את הממריצים. "אנחנו בני אדם, לא חיות", נכתב. "במשך זמן רב ג'ונרן הכריח אותנו לקחת סמים. הכול היה נכון". במקומות הגבוהים הודיעו על חקירה, אבל ג'ונקסיה לא נתפסה ושיאה לא נשלל. עד אתמול. אתמול, אייאנה מחקה אותו. ועכשיו האש עליה.

ב"דיילי מייל" נכתב שכמה יריבות של אלמאז סיפרו שלפני פתיחת הריצה היא השתעלה וירקה בחדר ההמתנה. השבדית שרה להאטי, שסיימה במקום ה-12 עם זמן של 31:28.43 סיפרה: "אני לא מאמינה שהיא 100 אחוז. זה היה נראה קל מדי. לא ראינו שום הבעות פנים של קושי". "זה יום עצוב, כששיא עולם מדהים מיד גורם להרמת גבה", הוסיפה הבריטית ג'ו פאבי שסיימה במקום ה-15. "אתה צריך להעריך הופעות כאלה, אבל לרוע המזל הספורט הזה ידע יותר מדי ימים אפלים בחודשים האחרונים". באמצע המרוץ עקפה אייאנה את פאבי בהקפה שלמה. "לא ציפיתי שזה יקרה מהר כל כך במהלך הריצה", סיפרה. "לא ידעתי מה לחשוב כשהיא עפה ועברה אותי".

פאולה רדקליף, שיאנית העולם במרתון, פרשנה את התחרות ל-BBC. "כשראיתי את שיא העולם של 1993 לא האמנתי למה שראיתי. ועכשיו אייאנה פשוט ריסקה את השיא הזה". "לפני היום, התוצאה הכי טובה שלא הושגה על ידי סינית מסוממת היתה 29:53", צייץ מאמן הריצה האמריקאי סטיב מגנס. "אייאנה רצה את זה ב-36 שניות מהר יותר". אלופת עולם לשעבר ב-5,000, האירית סוניה אוסליבן, הוסיפה למדורה: "איך אתה שובר שיא כזה ולא נראה אפילו טיפה עייף בסיום?!".

ועם כמה שאתם חושבים שהציטוטים האלה מרושעים, אתם יכולים לתאר מה רץ ברשת. מה שבטוח, המסקנות היו מהירות יותר אפילו מאלמאז.

ב-"538", אתר-בן של ESPN, אתר של מומחים לסטטיסטיקה ומתמטיקה של הספורט, התראיין רוס טאקר, פרופסור לפיזיולוגיה. שאלו אותו האם השיא הגיוני. "מי יודע", אמר. "אתה לא יכול להאשים אתלט בסימום רק בגלל הסטופר. אבל חייבים להתחשב בכך שאתיופיה ידועה במדיניות הגרועה שלה לגבי בדיקות סמים. יודעים ששם אפילו מזהירים אתלטים לפני בדיקות. הרבה שיאים נשברים, זה נכון, אבל השבירה הזו שונה".

בהיעדר הוכחות נגד אייאנה ובעיקר בגלל הריצה הנהדרת של כל כך הרבה רצות באותו מרוץ, עלתה סוגייה חדשה ומבודחת לאוויר: אולי המסלול בריו פשוט קצר יותר? נקווה שהמטראז' הברזילאי עבד באופן מדויק. ראש התאחדות האתלטיקה האתיופית, אלבצ'יו ניגוסי, אמר ל-538: "ציפיתי לתוצאה טובה, קרובה מאוד לשיא". כשנשאל על ההאשמות הקשות, ענה: "לא, לא, לא, לא, לא, לא. זה לא מקרי. אלמאז היתה נהדרת בתחרויות רבות. אין רמאות כאן".

דקות לאחר קביעת השיא והחגיגות המרגשות באיצטדיון האתלטיקה, אייאנה נעלבה מההאשמות והיתה נחרצת. "הסמים שלי זה האימונים, הסמים שלי זה ישו. להוציא את אלו, אני נקייה לחלוטין".

הלוואי. הלוואי בשבילה. הלוואי שלא תגיע בדיקה חיובית בזמן הקרוב, שלא יתפרסם מכתב מרשיע ב-2039. הלוואי שפשוט מדובר בספורטאית אדירה ונדירה, שניפצה שיא בשל כל הסיבות הראויות והטובות. הלוואי בשבילה, ובשביל האתלטיקה. הלוואי שפשוט חזינו אתמול באחת הריצות הנפלאות בהיסטוריה.

שירה ראשוני הפסידה כל כך מהר ואולי זה היה מרחמים, אבל היא, כמו גולן פולק וגילי כהן, דיברו לעניין, ידעו לשאת באשמה ולא העבירו אותה הלאה.

שגיא מוקי, בשיא הבאזז השלילי, עשה סוויץ' במומנטום. לא מדליה, אבל בנבחרת שהעידה שאחד בה הושפע מהשנייה, הוא כנראה זה ששבר את הדלת גם אם לא נכנס דרכה בעצמו.

ירדן ג'רבי עשתה סטופ לכמעט 3,000 ימים בלי מדליה אולימפית. ואיך שהיא התנהגה, ואיך שהמשפחה שלה התנהגה, ואיך שאבא שלה הפך לדובר.

לינדה בולדר, בגלל המבטא ההולנדי הנהדר באנגלית, ובעיקר כי העדיפה את ישראל על הולנד. גם אם זה בגלל רצון להקלה בסיכויי הכניסה, תמיד צריך להעריך שספורטאים ממדינות ספורט כאלו מגיעים למדינת ספורט כזו.

אורי ששון. מדליה שהיא חבילה מושלמת. ספורטיביות, הסברה, אופי, יכולת, התאוששות, ווינריות. בשקלול הכול, זו מדליית הארד הכי מרשימה של ישראל באולימפיאדות, ואולי אפילו קוראת תיגר על השתיים מהצבעים הטובים יותר.

וכן, גם ובעיקר אורן סמדג'ה ושני הרשקו, וגם היו"ר פונטי. הרבה בגלל הטקטיקה והרמה וההכנה והתוצאות, אבל גם בגלל שהמשפחות נשארו בארץ. שאלתי את משפחת ג'רבי איך קורה שהאנשים הקרובים לה ביותר לא נמצאים שם, בריו, באולם, בפודיום, במדליה. ענו לי: לא מרשים לנו.

זו נבחרת ג'ודו שרוב הציבור מכיר במשך שבוע ובארבע השנים הבאות לא ישמע אודותיה יותר מדי. ועדיין, בזמן כה קצר ולפני פרידה, נכתוב שזו היתה אחת הנבחרות המקומיות שהכי קל להתחבר אליהן, להעריך אותן, להתאהב בהן. כמובן שזה בעיקר בגלל תוצאות. תוצאות שהושגו, ובצדק.

את ציטוט האולימפיאדה כבר קיבלנו, ואפשר לסגור את התחרות.

כך אמר נציג הוועדה המארגנת, על בריכת הקפיצות השערורייתית, שחטפה ירקת וריח רע וגועל נפש:

"כימיה זה לא מדע מדויק".

orenjos@walla.co.il