וואלה!

אישית לוחצת: על ספורטאים שקורסים תחת לחץ

הקריסה המנטאלית של נאומי אוסקה וסימון ביילס אינה מקרית, אלא מוכחת מחקרית. לפעמים אנחנו שוכחים שהספורטאים הם בסך הכול בני אדם. פרופ' אלכס קרומר מסביר מדוע המקרים הללו אינם הראשונים ובוודאי לא האחרונים

  • סימון ביילס
פרופ' אלכס קרומר

לפי תאוריה כלכלית קלאסית, קיים קשר ישיר בין גובה התמריצים לבין רמת הביצוע. במילים אחרות, ככל שהפרס גבוה יותר, כך נוכל לצפות לביצועים טובים יותר. לפי תאוריה זו, יכולנו לצפות לביצועי שיא ברגעים הכי חשובים. ואין רגע יותר חשוב ממשחקים אולימפיים. אז למה בכל זאת אנחנו רואים דווקא ירידה ביכולת אצל הרבה ספורטאים שמהם ציפינו ליותר, עוד לפני המקרה של סימון ביילס?

ובכן, זאת משום שהקשר הישיר בין גובה הפרס לרמת הביצוע אינו בהכרח נכון. ישנה נקודה מסוימת ברמת התמריצים שמעליה נוכל דווקא לצפות שרמת הביצוע לא רק שלא תעלה, אלא דווקא תרד. הסיבה לכך היא פסיכולוגית. זאת, משום שביצוע אופטימלי מושג כאשר פעולה (נניח, תרגיל בהתעמלות) נעשית באופן אוטומטי לחלוטין. ברגע שמתחילים לחשוב, רמת הביצוע בהכרח יורדת. התופעה הזו נקראת "היחנקות תחת לחץ".

עוד בוואלה!

כשסימון ביילס עשתה משהו גם בשביל עצמה: היום הסוער בטוקיו

לכתבה המלאה
רמת ציפיות כל כך גבוהה גובה מחיר. סימון ביילס (צילום: רויטרס)

ישנם אינספור מחקרים מתחום הספורט, שהראו מעל לכל ספק, שעלייה בלחץ פוגעת בביצועים יותר מאשר משפרת אותם (ברור, שתמיד יש יוצאי מן הכלל). למשל, מחקר אוסטרלי הראה ששחקני כדורסל קלעו הרבה יותר זריקות עונשין במהלך אימון מאשר במהלך משחק תחרותי, שמלווה ביותר לחץ. במחקר אחר נמצא, ששחקני גולף מחטיאים בצורה מובהקת יותר בגומה האחרונה. מחקר אחר, שבו הייתי שותף, הראה ששחקני טניס מקצועני מבצעים יותר טעויות ברגעי הקלאץ'.

במקרה של ביילס, מעבר לעובדה שמדובר בתחרות החשובה ביותר, נוסף אלמנט נוסף שמעלה את מפלס הלחץ וזו רמת הציפיות. מחקר בתנאי מעבדה הראה שעלייה ברמת הציפיות פוגעת בביצועים במשימות מורכבות. התופעה הזו נכונה גם בהקשר לספורט. כך, למש, האלופה האולימפית בפריסטייל ניקי סטון הגדירה את החוויה שבלהיות פייבוריטית כמורטת עצבים. מרטן פורקד, המתחרה המעוטר ביותר בענף הביאטלון (ספורט שמשלב סקי וירי), אמר שזה מלחיץ הרבה יותר להתחרות מול קהל תומך שרק רוצה בטובתך מאשר מול קהל נייטראלי. לראייה, במחקר שפרסמתי עם שותפי מאוניברסיטת סט. גאלן, בחנתי דאטה מכל תחרויות ביאטלון על פני 17 שנים. הממצא לא משתמע לשתי פנים - ספורטאים בכירים יותר שמתחרים במדינתם מחטיאים הרבה יותר מטרות מאשר כאשר הם מתחרים מחוץ לארצם. ההסבר לתופעה נובע מרמת הציפיות. ככל שהציפיות גבוהות יותר, כך הביצועים יורדים. לראייה, ספורטאים זוטרים יותר מתפקדים בצורה זהה בארצם ובחו"ל.

כעת תחשבו על עצמכם כאשר אתם בראיון עבודה, או בזמן פרזנטציה. הרי רובנו חווים תופעות כמו דופק מואץ וקוצר נשימה, דברים שלא מאפשרים לנו להיות בשיא. כעת נחזור לסימון ביילס, שהגיעה לתחרות הגדולה בתבל ככוכבת הבלתי מעורערת של המשחקים. את אימוניה מצלמים מאות צלמים ורמת הציפיות ממנה בשמיים. את ביצועיה רואים מאות מיליוני איש בשידור ישיר. תוסיפו לכך את העובדה שהיא בסך הכול בת 24 ומתחרה בספורט עם רמת מורכבות גדולה הרבה יותר מריצה (למשל) ותקבלו מתכון די בטוח להיחנק תחת לחץ.

גם ביורו ראינו כמה הלחץ משפיע (צילום: רויטרס)

כמובן, ישנן דרכים להתמודד עם התופעה, אבל הדבר החשוב ביותר הוא להודות שלחץ משפיע על ביצועים, דבר שהרבה ספורטאים (בעיקר כדורגלנים) מסרבים לעשות. מחקרים מראים מגוון רחב של דרכים להוריד מתח, כמו למשל ספירה לאחור או נשימות עמוקות לפני ביצוע המשימה. יש לזה הסברים פיזיולוגיים שלא ניכנס אליהם. דבר אחד בטוח - לחץ משתק ולא בושה להודות בזה. זה קורה להכי טובים וטוב שהן (ביילס, אוסקה ואחרים) מעלות את זה.

אז לפני שאתם מבקרים את הספורטאים, תזכרו שמדובר באנשים צעירים מאוד (גם אם מאוד מוכשרים), שחשופים לרמת לחצים שאנחנו אפילו לא מדמיינים. קחו נשימה עמוקה לפני שאתם מתעצבנים על ביצוע כושל ופשוט תריעו לאנשים האלה. מגיע להם.

אלכס קרומר הוא פרופסור מן המניין לכלכלת ספורט במחלקה לניהול ספורט באוניברסיטת מולדה שבנורבגיה. תחומי המחקר שלו כוללים את כלכלת ספורט, ספורט אנליטיקס, כלכלה התנהגותית, תיאוריה של תחרויות וקבלת החלטות. הוא גם משמש כמרצה אורח במגמה לניהול עסקי ספורט באוניברסיטת בן גוריון בקורס בקבלת החלטות בסביבה תחרותית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully