אחרי האכזבות שחוותה נבחרת הג'ודו הישראלית במשך השבוע, התברר הבוקר (שישי) שגם המדליסט בדימוס היחיד במשלחת, אורי ששון, יחזור מטוקיו בידיים ריקות. זה לא היה מפתיע: הנציג במשקל עד 100 ק"ג ידע מראש איזו משוכה קשה תעמוד בפניו, כשההגרלה זימנה לו קרב מול טדי רינר האגדי, וששון נכנע לו בתום התמודדות לא פשוטה. רינר, אגב, הפסיד אחר כך ברבע הגמר וירד לבית הניחומים.
"זה מאכזב מאוד, במיוחד כשראיתי שזה היה בהישג יד", סיכם ששון. "זה באמת היה אפשרי. היו לי כמה כניסות שבאמת סיכנו אותו. יכול להיות שהייתי צריך יותר להאמין. נתתי את הלב על המזרן. אם הקרב היה נמשך קצת יותר, אולי זה היה קצת יותר לטובתי, כי הרגשתי שהוא יורד ואני מתחיל לעלות, אבל זה לא הספיק. ככה זה. נתתי הכול, באמת".
ששון, מדליסט הארד מריו 2016, היה אמור לכאורה לפתוח את יום הקרבות מול יריב פחות בכיר, אלא שהעובדה שרינר הופיע במספרים נמוך של טורנירים הפכה אותו ללא מדורג, והכניסה אותו להגרלה מדרג נמוך. "זו הגרלה אכזרית, אבל ספורטאים גדולים יודעים להתמודד גם עם האתגרים האלה. לרגע לא שאלתי את עצמי למה דווקא לי זה קרה. ראיתי בזה זכות, לנסות ולעשות היסטוריה, לנצח את טדי ולהביא מדליה למדינת ישראל. זה לא עבד הפעם, וזה היה מבאס.
"פעמיים הייתי קרוב לנצח אותו, בחצי הגמר האולימפי בריו, ועכשיו בסיבוב הראשון. זה יאכל אותי מבפנים עוד הרבה זמן. אני מסתכל על חמש השנים האחרונות שעברתי, והן לא היו פשוטות. הפציעה ברצועה הצולבת, שנת הקורונה, ההתמודדות עם הזכייה במדליה. מצאתי מחדש את המוטיבציה, אבל רציתי לסיים את המסע של חמש השנים הללו עם מדליה נוספת, והחלום הזה התמוסס היום".
בשבת יחזור ששון למזרן במסגרת התחרות הקבוצתית, והוא התייחס גם למצב חבריו. "ננעלתי בחדר, התבאסתי בשביל החברים, אבל התרכזתי בקרב שלי. אי אפשר לברוח מזה, זה היה שבוע לא פשוט. שאפנו למדליה, וראינו אילו תוצאות מדהימות השגנו בחמש השנים האחרונות. זה מאכזב, וברור שזו לא הייתה הציפייה, אבל לא יהיה נכון לשפוט את אורן סמדג'ה וכולם רק על פי השבוע הזה".
עוד בוואלה!
- חזרת מריו עם מדליה, והפעם תגיע הביתה בתחושה שונה לחלוטין.
"כבר לא יחכו לי 2,000 איש בשדה, ויריעו לי ויצטלמו איתי. אלה החיים, פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה. כנראה אני צריך לחוות את שני הצדדים - גם את תהילת העולם של מדליסט אולימפי, שעד היום אני נהנה ממנה, וגם את העולם של מי שהפסיד בקרב ראשון. אני עדיין גאה בכל מה שעשיתי בשנים האחרונות. ההחלטה להמשיך לא הייתה פשוטה, אבל אמיצה ואני שלם איתה".
ומה לגבי העתיד? ששון, שיהיה בן 34 באולימפיאדה הבאה, סירב להתחייב בנוגע לתוכניותיו לפריז 2024. "אני לא לוקח שום החלטות כרגע. אני צריך לעכל את מה שקרה פה, ובהמשך תדעו הכול".
מאמן הנבחרת, אורן סמדג'ה, חיבק בסיום הקרב את חניכו ואמר: "אני גאה באורי על קרב ללא פשרות ועל לחימה ענקית עד השנייה האחרונה. אורי הראה שוב את הרוח האמיתית ואת הלב הגדול שלו. שנייה לפני הקרב אמרתי לו כמה שאני גאה בו".