וואלה!

טקס הנעילה: לינוי אשרם מוכנה לקרב על המדליה הרביעית של ישראל

האם העובדה שלקחנו כבר שלוש מדליות אמורה להפחית או להוסיף על הלחץ של התקווה האולימפית הגדולה שלנו לפני פתיחת המשחקים? ללינוי אשרם זה לא ממש משנה. למי שהפכה לפני שנים למותג עולמי יש את היכולת להתגבר על כל מכשול. עכשיו נותר לראות אם תיישם

יניב טוכמן, שליחנו לטוקיו
קבלת הפנים לארטיום דולגופיאט בנתב"ג אחרי הזכייה בזהב בטוקיו (צילום: ראובן קסטרו, צילום וידאו: יותם רונן, עריכת וידאו: ניר חן)

אם תשאלו את לינוי אשרם מה הסוד שלה, היא תצביע על יצר התחרות. לא רק שהיא אוהבת לנצח, היא גם חולה על התחרות עצמה. על המתח. יותר מעבודה, יותר מכישרון, זו היכולת של הבחורה מראשון לציון (כן, שוב ראשון לציון) לעלות על המשטח ברגע האמת ולייצר תרגילים מושלמים.

זו אולי הסיבה העיקרית שצריך בעטיה להיות אופטימיים שלא יקרה לאשרם מה שקרה כאן, למשל, לסימון ביילס. המשחקים האולימפיים כאן בטוקיו ייזכרו בגלל הרבה היבטים. מהבולטים שבהם יהיה הפן המנטלי. ספורטאים כאן נשברו תחת הלחץ דווקא בתחרות בלי קהל ביציעים. ביילס, אוסקה, אפילו דג'וקוביץ'. פייבוריטים למדליות, אנשים ששולטים בענף שלהם בצורה מלאה, לא עמדו בלחץ של אולימפיאדה. בלחץ שהעמיסו על עצמם חמש שנים מאז ריו.

עוד בוואלה!

דולגופיאט לאשרם: "מאחל בהצלחה. אחזיק אצבעות מהארץ"

לכתבה המלאה
מהפן המנטלי אין מה לדאוג. לינוי אשרם (צילום: אתר רשמי, איגוד ההתעמלות)

זה יכול היה לאיים גם על אשרם. היא הרי טסה לטוקיו עם הר של ציפיות ואם לא חסר לה אור הזרקורים, באה אותה הקלטה של אירה ויגדורצ'יק ערב היציאה לטוקיו ובטח לא עשתה לאשרם כזה נעים וטוב. אבל אם נסמכים על תכונת האופי שאימצה כנראה מהבית, אשרם צריכה ויכולה לעמוד בלחץ שהיה יכול להיות אפילו יותר גדול אם לישראל לא הייתה עד עכשיו אפילו מדליה אחת.

את הנושא הזה אפשר לקחת לשני כיוונים ולהתחיל להתפלמס בו. האם שלוש המדליות, אחת מזהב, עושות לה טוב ערב התחרות שלה ומורידות ממנה לחץ, או שדווקא העובדה שאחרים עשו את זה כאן מכניסה אותה לאובר לחץ כי גם היא צריכה לעמוד באותן ציפיות שנבנו סביבה בשל הישגיה. מי שקרוב אליה כאן ומי שמכיר אותה בארץ, יגיד שזה לא משנה לה ושבכל מצב היא הייתה מגיעה למוקדמות ביום שישי באריאקה ג'ימנאסטיקס סנטר כאן בטוקיו עם חבילה של לחצים.

באולם האימונים כאן בטוקיו לא קוראים לה לינוי, אלא אשרם. כך מכירים אותה בעולם ההתעמלות האמנותית. שם המשפחה שלה הולך לפניה עוד מתחרויות הג'וניור. אלה סמופלוב, המאמנת של ניקול זליקמן שראויה בעצמה לכל הכבוד ותתחרה במוקדמות במקביל, סיפרה כבר לפני שלוש שנים שאשרם הפכה למותג עולמי בתחום. מישהי שכשאומרים את השם שלה באולמות האלה, מקבלים צמרמורת. זה היה אחרי סגנות באליפות העולם בסופיה. אשרם הפכה אחרי אותה אליפות לפייבוריטית למדליה אולימפית לצד האחיות אברינה מרוסיה שרוצות כאן את הזהב והכסף ולא ירצו שאשרם תהיה לפניהן על הפודיום.

אולי היא תעמוד באמצע גם בטוקיו? לינוי אשרם עם האחיות אברינה (צילום: GettyImages, Danilo Di Giovanni)

בניגוד להתעמלות המכשירים או לאליפויות אחרות במהלך השנה בהתעמלות אמנותית, כאן במשחקים האולימפיים יחלקו מדליה אחת בלבד. בקרב רב. צריך לעשות הכי טוב על ארבעת המכשירים. הכדור, הסרט, החישוק והאלות. הניקוד יהיה במצטבר ולא תהיה מדליה על כל מכשיר בנפרד. מצד אחד זה יאפשר לאשרם לתקן בתרגילים אחרים, גם אם בתרגיל מסוים היא תטעה והניקוד שלה יהיה נמוך. מצד שני, יש רק מדליה אחת ולא חמש שמחלוקות בתחרויות אחרות בסבב, ושבגללן לאשרם כבר צריך לסדר חדר נפרד למתכות בבית.

כשהייתה בת 7 הכירו לה ההורים את ההתעמלות האמנותית. כשהייתה בת 12 הבינה שהיא אוהבת את זה. אוהבת להתחרות, חולה על מדליות ופודיומים. עשר שנים עברו בדיוק והיום, כשהיא בת 22, לינוי אשרם מועמדת אמיתית למדליה אולימפית ראשונה שלה, שנייה עבור איגוד ההתעמלות הישראלי, רביעית של המדינה באותה אולימפיאדה. יש לה את היכולת, יש לה את הכישרון. הלחץ ידבר ונשאר רק לקוות, שהיא תביס אותו כפי שהיא אוהבת. 47 מדליות שעשתה בארבע השנים האחרונות, מחכות למדליה היוקרתית מכולן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully