מעט מאוד עיתונאים היו באזור המיועד להם כשיעקב טומרקין עשה את דרכו מאוכזב מהבריכה לחדר ההלבשה באולם השחייה. רוב התקשורת נותרה למעלה ביציעים בהמתנה לגמר ה-100 חופשי לגברים ויותר מכך לחצי הגמר ב-200 מעורב בו שחו מייקל פלפס וריאן לוכטה אחד ליד השני.
לעיתונאים באולימפיאדה יש כניסה חופשית למרבית האירועים, אבל יש כאלה בהם הדרישה היא מאוד גבוהה לעומת כמות מוגבלת של מקומות ביציעים. למשחי הגמר של השחייה, למשל, צריך כרטיס מיוחד מעבר לאקרדיטציה שניתנת על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי. מדובר בהקצאה של הוועדה המארגנת לטובת כל מדינה. הכרטיסים לעיתונאים הולכים בדרך כלל למדינות המשתתפות בגמרים ובחצאים. אתמול זו הייתה סוף סוף שעתה הגדולה של התקשורת הישראלית. אחרי כמעט שבוע בו שום נציג ישראלי לא עשה תוצאה מספיק טובה במוקדמות, הגיע טומרקין וסידר גם לישראלים מקום על המפה. דוברת המשלחת סידרה שבעה כרטיסים למדווחים מהשטח. כולם חיכו בדריכות לטומרקין.
עוד בנושא:
שחייה אולימפית: יעקב טומרקין לא עלה לגמר ב-200 מטר גב
בגלל שלוש מאיות: גל נבו פספס את חצי הגמר ב-200 מעורב אישי
גל נבו: "מאוכזב, אבל 3 המאיות לא ישנו את ההרגשה הכללית שלי"
יעקב טומרקין אחרי ההדחה: "ציפיתי מעצמי ליותר, נגמרתי"
הוא בא לריו עם הרבה ביטחון. דיבר על שבירת שיאו האישי, על העפלה שנייה ברציפות למשחה הגמר במקצה שלו 200 מטר גב. המדדים באימונים לימדו שהוא בכושר טוב. בשבוע בו שהה בסאו פאולו לפני שנחת בכפר האולימפי בריו לא ענה להודעות ולא לשיחות טלפון. כולו מרוכז. אולי הוא הכניס את עצמו ללחץ מיותר. "הייתי בכושר טוב, אבל לפעמים זה לא מספיק להיות טוב באימונים", אמר דקות ספורות אחרי שלא עמד ביעד שלו ולא העפיל לגמר. "משהו כאן בריו לא עבד לי. ציפיתי ליותר ולא הלך לי. אני הראשון שיוצא מכאן מאוכזב. אני מצפה מעצמי ליותר. זה לא כזה פשוט להגיע לגמר אולימפי. שני השחיינים שהיו איתי על הפודיום באליפות אירופה האחרונה בכלל לא נכנסו לחצי הגמר".
בגיבושונים של הנבחרת לקראת ריו, טומרקין נראה תמיד בולט מרחוק. ראש וחצי מעל כולם. הוא ודימה קרויטר קופץ הגובה כמו תאומים. ביחס לשחייני העל בעולם שנלחמים על מקומם כאן בריו, טומרקין נראה צנום משהו. אלו סוסי ים של שני מטר שעוברים לידך. רוחב כתפיים בלתי נתפס ושרירי חזה אימתניים. גל נבו למשל בולט לגמרי לכיוון השני. רחוק כל כך מהרגליים האינסופיות והידיים שלא נגמרות של בכירי העולם. אם היו לקיבוצניק עוד עשרים סנטימטרים, אולי היה מהטובים בעולם. שחיין בחסד עליון. חזק בכל הסגנונות. את המשחה שלו במוקדמות ה-200 מטר מעורב אתמול הוא ידע שסיים בתוצאה גבולית. נתן הכל ואפילו הגביר לקראת סיום.
לפני שיצא לדבר עם התקשורת, המתין לראות שהוא נכלל בין 16 הטובים שהבטיחו לעצמם מקום בחצי הגמר. מייקל פלפס שחה במקצה אחריו. אף שסיים רק שלישי, הוא לא המתין לראות שום דבר ומיהר לחלוף על פני העיתונאים. נבו יצא אחריו. מאוכזב במיוחד. שלוש מאיות הפרידו בינו לבין מקום בחצי. גם העובדה שהיה רק שנייה וחצי בזמן אחרי פלפס, לא ניחמה אותו. "בחצי הוא כבר יגדיל את הפער ממני", אמר על גדול השחיינים בחיוכו הלבבי. "צפיפות השחיינים פה בריו מטורפת וראינו את זה גם עם טומרקין. אני מסכם היום שנתיים מוצלחות עם המאמן שלי אהוד סגל. רציתי לסיים את זה יותר מתוק אבל המאיות כאן לא ישנו אצלי את ההרגשה הכללית. ההחמצה כאן נותנת לי עוד דלק להמשך ואני רוצה להופיע בטוקיו 2020 בטח אחרי כל מה שהיה כאן בריו. היתה חוסר נוחות בכפר. היו חסרים לא מעט דברים, בטח בחדר האוכל אבל אני לא רוצה להישמע בכייני. היו אולימפיאדות יותר מסודרות ואני מקווה שגם הבאה בטוקיו, תהיה הרבה יותר מאורגנת".
כמה אכזרית השחייה ביחס לג'ודו. איזה מסלול צריך לעשות אחד כמו גל נבו כדי לזכות במדליה אולימפית. יש כאן בריו ענפים, בהם ניצחון אחד מעמיד אותך בקרב על מדליה. עכשיו, לך תיקח מדליה בבריכה. "אולי שיעשו גם אצלנו בשחייה בית ניחומים כמו בג'ודו", חייך נבו והלך להתארגן בחדר ההלבשה לפני החזרה לכפר האולימפי. חלקו במשחקים כאן הסתיים. אולי גם לא יופיע עוד באולימפיאדות. קריירה פנטסטית עוד לא מסתיימת, אבל הוא לא יהיה צעיר יותר בעוד ארבע שנים.
השחיינים לא טבעו בריו כמו שפעם היה נהוג לומר, אבל החוכמה באולימפיאדה היא להיות בשיא שלך כשכל העולם מביט. יש את זה כנראה רק למעטים. טומרקין לא שבר את שיאו האישי ברגע הכי גדול שיכול היה להיות לו. הוא לא התקרב לכך ולא השאיר שום גל משלו בבריכה הקסומה. "אתם צריכים להבין ששחיין באולימפיאדה קופץ למים עם קיטבג על הגב", צייר ליאוניד קאופמן את הציור. יש כאלה שחושבים שצריך כבר לעשות ריענון בעמדת מאמן הנבחרת. קאופמן בינתיים שם והוא מאוד מפוכח. "רק פלפס, לוכטה ולדקי לא עושים חשבון לאולימפיאדה ולא מתרגשים", המשיך להסביר. "יש כאן שחיינים אלופי אירופה ואלופי עולם, שלא עומדים בלחץ".
אחרי היום הגדול של ירדן ג'רבי בג'ודו, רצו האחים מקומת השחייה להוכיח שגם הם קיימים. הרוב היה על הכתפיים של טומרקין כי שחייה הוא ספורט מדיד ובדרך כלל יודעים מה כל אחד שווה. גמר אולימפי נדיר עבורם ושווה למדליה של אלה מהג'ודו. הפער שלנו מהמדינות המסורתיות בשחייה יותר מדי גדול וזה כנראה מקומנו.