89 ספורטאים שולחת ישראל למשחקים האולימפיים בטוקיו. יותר מרבע מהכמות הם שחקני נבחרת הבייסבול. האמת? מדובר בסיפור יוצא דופן. גם ככה הענפים האולימפיים הם לא שיא הפופולריות לאורך השנה, כל שכן הבייסבול שרחוק מאוד מהעין הישראלית. אבל נבחרת הבייסבול שתהיה נבחרת הכדור הראשונה מאז 1976 שתייצג את ישראל במשחקים האולימפיים, היא הרבה יותר מנציגה של המדינה בטוקיו.
במקום ה-8: יואב כהן יצליח להצדיק את ההימור הגדול?
במקום ה-9: סערה אחת יותר מדי עבור אירה ויגדורצ'יק?
במקום ה-10: הלב הענק של אורי ששון יוביל לסנסציה?
הפרוייקט הזה הוא לא פחות ציונות מאשר ספורט. אפשרות של יהודים שמשחקים בכל מיני ליגות בארצות הברית, לשים מדים עם דגל ישראל עליהם ולייצג את המדינה שרובם רק נוהגים לבקר אותה מדי פעם אחרי טיסה טרנס אטלנטית. בהיבט הזה המוטיבציה היא עצומה, אבל השאלה אם רק רצון ואמביציה יספיקו.
אין לנו כאן בארץ יותר מדי ידע על הנבחרת הזו, אבל עצם זה שהעפילה מהבית האירופאי אפריקאי מלמדת שיש בה איכות. אחרי הכל השחקנים המרכיבים אותה משחקים בארצות הברית ובזמן שספורטאים רבים בורחים מהאולימפיאדה מכל מיני סיבות, החבורה הזו שבנה נשיא האיגוד פיטר קורץ, רוצה מאוד להיות שם ומתכוננת במרץ מתחילת החודש במחנה אימונים שנערך במחוז רוקלנד בניו יורק.
טל אראל ואסף לוינגרט, שני הצברים בנבחרת, נשלחו לכאן לפני כחודש לקדם את הענף בו הם התאהבו ואם לא נאמר להם לשדר אופטימיות בכוח, האמונה שלהם ודאי מתבססת על עובדות. בסופו של דבר הנבחרות שישחקו מול ישראל אולי עדיפות, אבל בסך הכל יהיו שש שיתחרו על שלוש מדליות. אין כאן דרך ארוכה מדי שצריך לעבור עד הפודיום.
"יש לנו סיכוי טוב להפתיע אתכם", אומר אראל. "ברור לנו שהענף שלנו הוא לא משהו שבכל בית רואים בישראל ביום יום, אבל ברור לכולם עד כמה הוא פופלרי בארצות הברית. יש בנבחרת ישראל שחקנים עם איכות ויכולת. קחו אותנו בחשבון".