וואלה!

פער נורבגי: עם 5.3 מיליון תושבים, נורבגיה ממשיכה לייצר ספורטאי-על

השיא שקבע קרסטן ורהולם דורג ע"י התאחדות האתלטיקה הבינ"ל כרביעי בטיבו בהיסטוריה, ולפני ש"מאשימים" את הקרבון בנעליים, כדאי להציץ למערכת הנורבגית המשומנת שמטפחת ספורטאי על. לורהולם עצמו היה מה שדרוש כדי להפוך לכזה, והוא ניצל כל אלמנט בדרך כדי לעשות זאת

דני בורשבסקי

להתאחדות האתלטיקה הבינלאומית (IAAF) יש שיטת ניקוד שמחשבת את איכות התוצאות בכל אחד במקצועות האתלטיקה, כדי לנסות ולהשוות בין המקצועות השונים. לפי שיטה זו, שיא העולם האיכותי ביותר הוא ה-9.58 שניות של יוסאין בולט ב-100 מטר, ששווה 1,355 נקודות. השיא השני באיכותו הוא שיא העולם ב-200 של בולט ששווה 1,350 נקודות. ויש עוד שיא, ה-8.95 מטרים של מייק פאוול בקפיצה לרוחק, ששווה 1,346 נקודות.

עד היום, גם שאר התוצאות המרשימות ביותר, כולל אלו של פלורנס גריפית ג'וינר ואפילו של שיאנית העולם ב-400, מריטה קוך ממזרח גרמניה, לא התקרבו לאיכות הזאת - עד שהגיע קרסטן ורהולם. התוצאה הפנומנלית שראינו היום, 45 שניות ו-94 מאיות, שווה 1,340 נקודות. אולי יהיו כאלה שיגידו שמה שקרה היום באצטדיון האולימפי בטוקיו היה אפילו יותר מרשים ממה שעשה בולט, אבל מה שבטוח זה שראינו את אחד מ-5 האירועים הגדולים ביותר באתלטיקה בכל הזמנים - מבחינת איכות התוצאה.

עוד בוואלה!

עם שיא עולם מדהים: קרסטן ורהולם זכה בזהב ב-400 מטר משוכות

לכתבה המלאה
הוא לא מאמין, גם אנחנו לא - אבל הנה לכם הספורטאי המושלם. קרסטן ורהולם (צילום: רויטרס)

כמובן שלטכנולוגיה יש חלק חשוב בשיא הזה, כמו גם בתוצאה המטורפת של סגן האלוף האולימפי בנג'מין ראי ושל מדליסט הארד אליסון דוס סנטוס, אבל את הניתוח של נושא הקרבון בנעליים צריך להשאיר לסיומה של תחרות האתלטיקה. בסופו של דבר, עם קרבון או בלי, ורהולם כנראה היה שובר היום את השיא העולמי ומצדיק את מה שבנורבגיה חושבים עליו כבר ממזמן - שהוא האתלט המושלם.

צריך להבין שלפעמים בחיים צריך גם הרבה מזל, טיימינג והחלטות טובות. עד לפני 7 שנים, ורהולם בן ה-25 היה אתלט קרב-רב מוצלח בגיל הנוער. הוא אפילו היה אלוף העולם לנוער בקרב 8 ב-2013. אבל כשהגיע שלב המעבר לבוגרים, הוא ומאמניו הבינו שהיכולות של ורהולם במקצועות הזריקה לא יביאו אותו לטופ העולמי. הוא היה יכול להמשיך ולהיות אתלט קרב-רב סביר הרמה העולמית, לייצג את נורבגיה במשחקים האולימפיים ובאליפויות העולם ולעשות קריירה לא רעה בכלל, או אפילו לפרוש אחרי הישגים יפים בנוער כמו שקורה להרבה אלופי עולם אחרים לנוער שלא הצליחו להתקדם יותר. במקום זה, הוא בחר לחפש את המקצוע שהכי מתאים לו כשהאפשרויות היו קפיצה לרוחק, 110 משוכות או 400 משוכות שזה משהו שאתלטי קרב רב בכלל לא חולמים עליו בדרך כלל.

הוא היה במקום הנכון, בזמן הנכון ועם האנשים הנכונים. יכול להיות שאפילו בין אתלטים שזכו במדליות אולימפיות במקצועות שלהם, תמצאו כאלה שהיו יכולים להיות עילויים במקצועות אחרים ולא רק מצוינים במקצועות שבחרו. זה היופי באתלטיקה. יש רצים רזים למרחקים ארוכים ויש זורקים עם נתונים גנטיים שמסבירים באופן די ברור למה הם בחרו במקצועות שלהם. מצד שני, יש שם ספורטאי על שיכולים להיות טובים בהרבה דברים, כמו רונאלדו בכדורגל.

הכוכב הנורבגי הבא על המסלול. יאקוב אינגבריגסטן (צילום: GettyImages, Michael Steele)

ויש עוד משהו שצריך לזכור. קרסטן ורהולם הוא תוצר של המערכת הנורבגית, שמוכיחה את עצמה שוב ושוב כנראה כטובה בעולם. לפני שניכנס לזה נבהיר, נורבגיה היא מדינה של 5.3 מיליון תושבים. עד עכשיו בטוקיו 2020 יש להם 4 מדליות כש-2 מהן בזהב, אבל צריך לזכור שהנורבגים אוהבים בעיקר ספורט חורף ובמשחקי החורף האולימפיים הם גורפים יותר מדליות מהמדינות הגדולות בעולם.

המערכת המופלאה הזאת, שייצרה גם את האלוף האולימפי הטרי בטריאתלון, כריסטיאן בלומנפלט, וגם את האתלט הנורבגי הבא שאמור לככב על המסלול בטוקיו, יאקוב אינגבריגסטן, הפכה בעשור האחרון לחממה המרשימה ביותר לטיפוח ספורטאים במגוון רחב של ענפי קיץ אולימפיים.

עוד ב-1987, הוועד האולימפי הנורבגי החתים את כל התאחדויות הספורט במדינה על מסמך שנקרא "זכויות הילדים בספורט", ומה שהוא אומר במשפט או שניים זה שכל ענף ספורט צריך להיות מונגש לכל ילד בנורבגיה (במימון המדינה), ושילדים שעוסקים בספורט לא צריכים לחוות לחץ בשנות הנעורים שלהם. ההחלטה הזאת גורמת לכך שהיום יותר מ-90 אחוז מילדי נורבגיה עוסקים בספורט, כשהמדינה מעודדת אותם להתנסות בכמה שיותר ענפי ספורט כדי לקבל משהו מכל ענף, ועד גיל 12 הם בכלל לא משתתפים בתחרויות אלא רק מתאמנים במטרה ליהנות כמה שיותר מהספורט.

ורהולם, בלומנפלט, אינגבריגסטן (כל האחים) ועוד רבים וטובים התנסו בכל ענפי הספורט בתור ילדים, כולל כדורגל. הם לא היו קורבנות למערכות שונות שרבות על כל ספורטאי, וגם לא היו בלחץ לככב בתיכונים כדי לקבל מלגה לקולג'. וכן, נורבגיה היא אחת המדינות העשירות בעולם ויש להם את הפריבילגיה לעשות את זה.

המון לחץ השתחרר על המסלול - גם בגלל הקורונה (צילום: רויטרס)

קורונה. ראינו את זה כבר באירועי האתלטיקה הבודדים שהצליחו לקיים בקיץ הקודם ואנחנו רואים את זה עכשיו. ספורט זה בידור, אנחנו יודעים את זה, והצורך של הקהל בבידור יוצר עומס עצום על כל ספורטאי בעולם. שחקני NBA יכולים להרשות לעצמם משחק בינוני פה ושם, אצל אתלטים ברמות הגבוהות זה נראה פחות טוב. וזה אומר המון לחץ, המון אימונים מפרכים ופוצעים, וכל זה כדי שכל העולם יוכל ליהנות ממך, בערך פעם בשבועיים-שלושה בעיצומה של עונת האתלטיקה.

מה שאנחנו רואים עכשיו זה בין השאר תוצאה של סגרים, שחרור לחץ, התמקדות באימונים וחיזוק הנקודות החלשות, שיקום הגוף שכל כך פצוע ואולי אפילו פחות מחלות במהלך תקופות האימונים בגלל השימוש במסכות. אז כן, גם לטכנולוגיה היה חלק חשוב בהישג של ורהולם אבל לא פחות מזה, גם הקורונה.

דני בורשבסקי הוא פרשן אתלטיקה קלה בערוץ הספורט ובשוונג. בעבר כתב הספורט האולימפי של וואלה! ושליח וואלה! ספורט למשחקים האולימפיים בבייג'ינג ובלונדון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully