1. ריצת 100 המטרים יוצאת לדרך היום בשעה 15.30 שעון ישראל ואז מתחיל מסע ארוך. זה בסדר, אנחנו לא מבולבלים מעייפות אחרי עוד לילה לבן של אתלטיקה, אנחנו מדברים על האתלטים שגם יקפצו לרוחק כעבור שעה אחת בלבד אחרי הספרינט, וכעבור עוד שעה יהדפו כדור ברזל. קרב 10 יוצא לדרך עם שיאן העולם, אשטון איטון, שינסה להיות הראשון המגן על התואר האולימפי אם לא מחשיבים את דיילי תומפסון הבריטי, מנצח שתי האולימפיאדות המוחרמות של מוסקבה 80 ולוס אנג'לס 84.
רק לפני 10 שנים הוא שאל את מאמנו 'מה זה דקאטלון?', כשזה שבר את הראש למצוא לו מילגה בקולג'. איטון היה אתלט מוכשר, אבל אחד מני רבים, אז המאמן הציע ללכת על ה'קומביינד איוונט'. איטון יצא לקרב, ובגיל 28 הוא כבר אחרי שתי שבירות של השיא העולמי, בפעם האחרונה באליפות העולם 2015, 9045 נקודות בבייג'ינג. השנה הוא טרם שבר שיא אישי כלשהו, אבל הוא פחות או יותר עומד על התוצאות אותן קבע אשתקד ערב מופע השיא בבייג'ינג.
מתחרים? איטון לא הפסיד כבר חמש שנים, אבל יש לציין שני דברים. האחד, בקרב 10 יש 10 אפשרויות לטעות ולאבד את הזהב. והשני, דמיאן וורנר מקנדה, חברה לנבחרת של רעייתו של איטון, בריאנה תיסן איטון, שזכתה השבוע בריו בארד בקרב 7. וורנר שיפר 5 מ-10 שיאיו האישיים העונה, כולל את התוצאה הטובה אי פעם בריצת 100 מטר במסגרת קרב 10, 10.15 שניות לעומת 10.21 של איטון, השיא הקודם. יומיים מרתקים לפנינו.
עוד בנושא:
יום 12 בריו: אשטון איטון, דפנה סחיפרס, ניימאר והאגדה מיפן
החומרים שמהם הופכים לאגדה אולימפית: סיפורו של סנטיאגו לאנגה
הגיבור הברזילאי, והישראלי החביב ביותר: ערב גדוש בפביליון
2. אומרים שהאמריקאים בירידה, ואכן הקרבות מול ג'מייקה הופכים לקשים יותר ויותר בספרינט, אבל עדיין, כשהמנון הפסים והכוכבים מנוגן אחרי תחרויות הקפיצה לרוחק והקפיצה המשולשת, וכשהזהב והכסף נשמרים בידי אותם אמריקאים מהמשולשת של האולימפיאדה הקודמת, אז אולי בכל זאת לא צריך להגזים עם הפאניקה. ארה"ב אף מובילה את טבלת מדליות האתלטיקה אחרי 5 ימים, כאשר בינתיים המכללות לא מפסיקות לייצר אתלטים והמבחנים האמריקאיים האכזריים לא מפסיקים להשאיר בבית כוכבים. למשל, גמר 100 המשוכות לנשים יתקיים הלילה ללא שיאנית העולם הטריה, קנדרה הריסון.
ואגב הריסון, רק בגמר המשולשת האולימפי של אטלנטה 96, עם קני הריסון והשיאן האגדי הבריטי, ג'ונתן אדוארדס, קפצו יותר רחוק מהמנצח אתמול, כריסטיאן טיילור, שעבר 17.86 מטר. הפער שלו מהזוכה בארד, הסיני דונג בין, שעמד על 45 סמ, הוא הגדול ביותר בין זהב לארד מאז אולימפיאדת 1904. טיילור וסגנו, וויל קליי, הם הראשונים לשחזר מקומות 2-1 במשחקים. כך שיש עדיין לא מעט מקומות בהם האמריקאים לא רואים אף אחד מחצי מטר.
3. אז איפה בכל זאת חסרים אמריקאים? בפעם הראשונה הם לא על הפודיום של ריצת 110 המשוכות, וגם שם ג'מייקה היא הנוגסת בעוגת הספרינט למרות שמדובר בתוצאה האיטית ביותר מאז ברצלונה 92, 13.05 שניות. אבל אומאר מקלאוד, רק בן 22, שאותת כבר בחורף עם זכייה באליפות העולם ל-60 מטר משוכות באולם בפורטלנד, עוד עשוי להסתער בהמשך דרכו גם על השיא של אריאס מריט האמריקאי, 12.80.
גם דפנה סחיפרס ההולנדית עשויה לגרום הלילה מפח נפש לאמריקאיות. אמש היא היתה המהירה ביותר בחצי גמר ה-200 מטר, כולל מנצחת 100 המטרים הטריה מג'מייקה, איליין תומפסון. 21.96 שניות, הזמן השני המהיר בעולם השנה, נקבע על ידי סחיפרס ממש על הראש של תומפסון, באותו מקצה בו גם רצה אלופת אירופה, דינה אשר סמית הבריטית. התקווה האמריקאית נעוצה בעיקר בטורי בואי, מדליסטית הכסף הטריה בחצי המרחק, שניצחה אתמול (22.13 שניות) לפני ריצת שיא לאומי של טרינידד-טובגו מרגלי מישל לי איי (22.25). הולך להיות קרב אדיר הלילה.
4. יש כמה מקצועות שלא התלבשו טוב על ריו 2016. למשל, קפיצה לגובה גברים וריצת 1500 מטר נשים, שניים מהגמרים של אמש. 2.40 מטר היתה תוצאה כמעט שכיחה ב-2015, אפילו 2.40+. דוקא השנה חלה ירידה אצל הצמרת העולמית, וכך יכול היה דרק ברוין הקנדי, אף הוא קופץ של 2.40, לגרוף זהב עם 2.38. מוטאז ברשים הקטארי אמנם שדרג את הארד האולימפי מלונדון לכסף בריו, אבל מהאיש השני בכל הזמנים (2.43 מטר) ציפינו ליותר, לפחות עד לפני שנה.
גנזבה דיבבה אמנם העניקה לאתיופיה מדליה ראשונה ב-1,500 מטר, אבל אחרי השיא העולמי המהמם מאשתקד, 3.50.07 דקות, היא הסתפקה הפעם במקום השני, ועוד נאלצה לראות גב קניאתי של פיית קיפייגון, שניצחה בתוצאה איטית להחריד, 4.08.92 דקות. גם במשולשת, עם כל הכבוד לטיילור וקליי, אנחנו יכולים רק להתרפק על הקפיצות מעל קו 18 המטרים מודל 2015.