וואלה!

וויקסייד: מדור שבועי של אהרל'ה ויסברג

ההדרן של תור הזהב: פאו גאסול ולואיס סקולה בסיבוב פרידה מרגש

סקולה היה בשל לפרישה, אבל הצליח "מדי" עם ארגנטינה והאריך את הקריירה בשנתיים. גאסול נעזר בדחיית המשחקים כדי לשוב לכשירות בברצלונה ולהופיע עם ספרד. שתי האגדות חוזרות בגיל 41 לאולימפיאדה חמישית, וכנראה אחרונה (אבל אצלם, מי יודע)

משלחת ישראל מגיעה לטקס הפתיחה של אולימפיאדת 2020 (באדיבות הוועד האולימפי בישראל)

ב-22 בינואר 2000 הביסה ברצלונה את גיחון 50:88 במשחק ליגה בלתי נזכר בספרד. היה זה מפגש רשמי ראשון בין שני שחקנים צעירים ומבטיחים; לואיס סקולה בלט עם 20 נקודות ו-13 ריבאונדים בצד המפסיד, בעוד פאו גאסול קלע 12 למנצחים. מחר (שני), בחלוף 7,856 ימים, יעלו השניים לטורניר האולימפי החמישי בקריירות שלהם. הם כבר לא כל כך צעירים, ואת כל ההבטחות קיימו ופרעו מזמן.

גאסול (41, 2.16) ונבחרת ספרד יפגשו ב-15:00 שעון ישראל את המארחת יפן; סקולה (41, 2.06) ישחקו ב-07:40 נגד סלובניה וכוכבה לוקה דונצ'יץ', שהיה בן פחות משנה כששניהם החלו את הקריירות שלהם. הם כבר חשבו לפרוש, אבל קיוו שהמשחקים האולימפיים בטוקיו ישמשו אקורד סיום הולם לירידה מהבמה; הדחייה בשנה איימה לשבש לאחד את התוכניות, ודווקא סייעה לאחר - ונכון לעכשיו איש מהם לא מתחייב שלא ימשיך לשחק בעונה הבאה. גיל, כמו שאומרים בספרדית, הוא רק מספר, לא?

השניים מכירים היטב את המושג "Edad de oro", תור הזהב בשפתם. גאסול הצעיד את ספרד לשלוש מדליות אולימפיות (שתיים מכסף ואחת מארד), לזכייה אחת בגביע העולם ולעוד שלוש ביורובאסקט; סקולה הוביל את ארגנטינה לזהב ולארד באולימפיאדות, לשתי סגנויות במונדובאסקט ולשתי זכיות באמריקאפ. ושניהם, צריך לומר, מגיעים לישורת הזו בסיטואציה שונה לחלוטין.

עוד בוואלה!

לו רק יוגוסלביה עוד הייתה קיימת: דונצ'יץ', ווצ'ביץ' ויוקיץ' בחמישייה אחת

לכתבה המלאה
נפגשו לראשונה לפני 21 שנים במדי ברצלונה וגיחון. גאסול וסקולה בריו 2016 (צילום: אתר רשמי, FIBA)

סקולה, דיווחו המדווחים, כבר עמד להודיע על פרישה אחרי ההופעה בגביע העולם ב-2019. אחרי עשור ב-NBA, ועוד שנתיים של כסף קל נטול הגנות בסין, הבשילו התנאים, אלא שאז נבחרתו הצליחה מדי. היא הגיעה לגמר והבטיחה את הכרטיס לטוקיו, תוך שהוא מככב בגיל 39 עם 17.9 נקודות ו-8.1 ריבאונדים בדרך לחמישיית הטורניר - והחליט למשוך עוד שנה כדי להגיע לאולימפיאדה.

סקולה בחר לחזור לאירופה. לבאסקוניה, הקבוצה שהכי מזוהה איתו, לא היה כסף (או רצון, משום מה) והארגנטינאי עבר לשחק אצל אטורה מסינה במילאנו, ואפילו לא היה רע: 9.2 נקודות ו-4.4 ריבאונדים היו לו ב-19 דקות ביורוליג, עד לעצירת העונה בידי מגיפת הקורונה. אתה כבר מדמיין את עצמך צועד בטקס הפתיחה, שאלתי אותו ב-16 בינואר 2020, כשהנגיף החל להתפשט, אבל איש לא שיער שתגרום לדחיית המשחקים בשנה. "זו תהיה האולימפיאדה החמישית שלי", הוא ענה.

- אתה ממש מייקל פלפס של הכדורסל.

"כן, רק שהוא זכה בכמה מדליות יותר ממני".

- אבל הוא כבר סיים, אתה לא.

"האולימפיאדה זו הבמה הכי גדולה שספורטאי יכול להיות חלק ממני, ואני חושב שבכל פעם שהגעתי אליה, הצלחתי להבין את זה יותר ויותר. זה אירוע מדהים, וטקס הפתיחה מנקז אליו את כל הסמליות. אני חושב שהאולימפיאדה הקרובה תהיה זו שהכי איהנה בה".

עוד בוואלה!

לואיס סקולה בריאיון לוואלה! ספורט: "אני לא מסוגל לדמיין את עצמי לא משחק"

לכתבה המלאה
סגן מלך הסלים באיטליה בגיל 41. לא רע. לואיס סקולה (צילום: רויטרס)

"תמיד שואלים אותי איך", הוסיף הארגנטינאי במהלך השיחה בינינו בלובי מלון הרודס בתל אביב. "איך אני שומר על הגוף, איך אני נשאר רעב למשחק, איך אני מצליח להישאר על המגרש כל כך הרבה שנים. והתשובה שלי פשוטה: כיף לי. אני אוהב לשחק כדורסל, זאת הפרנסה שלי, ואני נהנה מכל רגע. אם היית שואל אותי לפני עשר או 20 שנים, לא הייתי מאמין שעדיין אשחק בגיל הזה. עכשיו, כשאני מרגיש שאני קרוב לסוף הקריירה, זה עוזר לי להעריך יותר כל רגע על המגרש. קשה לי מאוד לדמיין את עצמי לא משחק כדורסל. אני על המגרש מ-1987, התחלתי לשחק באופן מקצועי ב-1995. עברו המון שנים, וכל דבר אחר שאעשה יהיה מוזר בשבילי, אבל אני מבין שזה יקרה".

כשהספורט התעורר בחזרה לחיים, סקולה החליט לדחות את הקץ ולא לוותר על האולימפיאדה. ולמי שחשש, הוא לא היה סתם גימיק, וגם לא שחקן מתבגר שבא להעביר את הזמן או להשלים עם מעמדו כשחקן משלים. הוא נשאר באיטליה, וירד כיתה לכיוונה של וארזה ממרכז הטבלה, שמשחקת פעם בשבוע. את העונה החולפת סיים עם לא פחות מ-17.8 נקודות והיה סגן מלך הסלים של הליגה.

במועד המקורי, גאסול לא חלם על סלפי עם רודי פרננדס בטקס הפתיחה (צילום: צילום מסך, הטוויטר של פאו גאסול)

גאסול, בניגוד לסקולה, נעזר במגיפה כדי להגיע עד הלום. אם המשחקים היו מתקיימים לפני שנה, כמתוכנן, הוא לא היה יכול להופיע בהם בגלל הפציעה הממושכת שהשביתה אותו. רק לפני ארבעה חודשים הוא חזר למגרשים אחרי שנתיים (אירוע לא מובן מאליו עבור שחקן בעשור החמישי לחייו), כשהתקמבק לקראת שלבי ההכרעה של העונה לברצלונה אהובתו. הוא עזב אותה ב-2001, עם בחירתו במקום השלישי בדראפט, בדרך לקריירת NBA מדהימה של 18 עונות, 17 נקודות למשחק, שתי אליפויות ושש הופעות באולסטאר.

בניגוד לסקולה, פאו הגיע לקבוצה מנצחת ומגובשת, שבזמן הצטרפותו דורגה ראשונה בכל המסגרות, וכבר אחזה בגביע המלך, ונאלץ לנסות ולהשתלב תוך כדי תנועה. מאמנו, ולשעבר שותפו על המגרש, שרונאס יאסיקביצ'יוס, נתן לו את הבמה בעיקר בליגה הספרדית; גאסול איפשר לברנדון דייויס ולניקולה מירוטיץ' לתפוס אוויר בימי ראשון, ותרם 10.4 נקודות וחמישה ריבאונדים בכמעט 16 דקות במסע לעבר האליפות. ביורוליג הוא קיבל פחות מעשר דקות, והחלום לזכות בגביע אירופה נגוז עם ההפסד בגמר לאנאדולו אפס.

"אני בר מזל לחוות שוב רגע כזה", שיתף גאסול את עוקביו בטוויטר מטקס הפתיחה בטוקיו בסוף השבוע. "אני שמח ואסיר תודה להיות כאן, בואו ניהנה מכל רגע במשחקים האלה". אתרי ההימורים משוכנעים שהוא אכן ייהנה, ומעניקים לספרד סיכוי גבוה להגיע לגמר מול ארה"ב; ארגנטינה, על פי הצפי, לא אמורה לעבור את רבע הגמר - אבל כבר כמעט 20 שנה שאסור לשים שקל נגדה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully