אינסטגרם ופרסום? ארטיום דולגופיאט: "יותר קשה לי עם החשיפה"

פחות מ-24 שעות אחרי הזכייה ההיסטורית במדליית הזהב, ארטיום דולגופיאט ערך הבוקר (שני) מסיבת עיתונאים בזום בה דיבר על התחושות אחרי ההישג הפנטסטי, שלל התגובות שקיבל והתכניות לעתיד. המתעמל בן ה-24, שקטף את המקום הראשון בגמר תרגיל הקרקע בטוקיו והפך לישראלי השני אי פעם שעולה על ראש הפודיום באולימפיאדה ומשמיע את "התקווה" במשחקים האולימפיים אחרי גל פרידמן ב-2004, ינחת בישראל ביום שלישי בבוקר ויזכה לקבלת פנים חגיגית בשדה התעופה.

יושב ראש הוועד האולימפי יגאל כרמי בפתיחת המסע"ת: "אני מודה לארטיום ולצוות שלו. אני ידעתי שארטיום יביא זהב. האמנו בו והוא עשה זאת בצורה מופתית".

אלכס שטילוב בירך את דולגופיאט במסיבת העיתונאים ואמר: "אין עליכם ארטיום והצוות. עשיתם הישג ענק. אנחנו עדיין באופוריה כאן בארץ. אני צובט את עצמי כדי לדעת שאני לא חולם. אני רוצה להודות לכם על החוויה שהיתה לי. מהרגע שהגעתי לטוקיו, הרגשתי שמשהו גדול עומד לקרות. כל הכבוד לכם".

דולגופיאט סירב להתייחס לסאגה המתפתחת סביב בת זוגו אמר בפתיחת דבריו: "אני מודה לכל התמיכה. בלי האנשים שהאמינו בי זה לא היה קורה. אני שמח שיש לידי כל כך הרבה אנשים שאוהבים אותי. המשפחה שלי, המאמנים שלי, אדם הפיזיותרפיסט שפשוט מתקן אותי כל פעם מחדש. היו כל כך הרבה תחרויות בהן לא ידעתי איך אני עומד על הרגליים והוא טיפל בי".

דולגופיאט נזכר בתחילת הדרך ואמר: "באתי לאולם בגיל 6. ראיתי ילדים עושים סלטות ורציתי גם. כשעליתי לישראל בגיל 12, כולם היו מבוגרים ממני. ההורים שלי שמו לי מטרות. היו הרבה אנשים שפנו אלי בגיל 6 ואמרו לי תיקח אותנו לאולימפיאדה ונסחוב לך את התיק. בא לי לבכות כשאני נזכר בזה. ראיתי שהילדים בארץ מהמועדונים צפו בי בתרגיל. מאוד התרגשתי מזה. אני מאחל לכולם שיצליחו. אני לא עוצר כאן. אני עם הפנים לפריז ורוצה להצליח גם שם".

עוד אמר דולגופיאט: "אין יותר גבוה מזהב אולימפי אבל המטרות נשארו. אני אשכח מהר ממה שהיה ואדע שוב להרים את עצמי".

שטילוב נשאל על שאלת המיסוי הגבוה על המענק שדולגופיאט צפוי לקבל ואמר: "צריך לעשות החרגה עם המיסוי על המענק, אבל בואו נהנה מההישג של ארטיום. הוא הספורטאי הכי גדול שהיה במדינה".

דולגופיאט אמר בנושא: "אני אפילו לא יודע מה המענק שאקבל. החלום שלי היה להשיג את המדליה. כל מה שקורה מסביב זה רק הבונוס". בניגוד לאבישג סמברג ששמחה מתשומת הלב המוגברת כלפיה, דולגופיאט טוען: "אני לא רוצה פרסום כזה גדול עכשיו. יותר קשה לי עם החשיפה. אני מבין שזה רק יעשה לי לחץ. להביא כבוד ומדליות לעצמך, לצוות שלך ולמדינה זה הרבה יותר חשוב".